ספרים רבותי, ספרים

by איל פיקPosted on 23/06/2023 נשלח ב הגיגים ואקטואליה, השקעות, התנהלות כלכלית, כל הפוסטים — אין תגובות ↓

לכבוד חודש הספר העברי, סקירה קצרה על 4 ספרים חדשים (יחסית).

המדריך למשקיע המתחיל של ג'ון בוגל

אפשר היה לצפות שספר עם שם כל כך מבטיח "המדריך למשקיע המתחיל" ילמד איך להשקיע. הפתעה! אז לא ממש. הספר מתאר באופן מפורט מאוד(!) מדוע השקעה במדדים היא הדבר הנכון לעשות. ובאופן די לא מפתיע, מי שכתב את הספר, ג'ון בוגל, הוא "מחלוצי ההשקעה הפאסיבית, ויוצר הקרן המחקה הראשונה" (ציטוט מויקפדיה). בוגל הוא המייסד של קבוצת ונגארד, חברת השקעות של תעודות מחקות מדדים מסוגים שונים, מהגדולות שקיימות היום בעולם.

אז שלא ישמע שאני ציני מידי. אני חושב הגישה שלו נכונה. ההסברים מדויקים. יחד עם הרבה דוגמאות שהופכות את הקריאה לקלילה. אבל לכתוב על זה 240 עמודים ועוד לקרוא לספר "מדריך" זה קצת מוזגם. לדעתי.

כסף טוב של שאול אמסטרדמסקי

נתחיל מזה שאני מאוד מעריך את שאול אמסטרדמסקי, עיתוני וכתב כלכלי בכאן 11 ושותף בפודקאסט (השווה האזנה) "חיות כיס".

מדובר בספר שסוקר את מה צריך לדעת כל ישראלי באשר הוא, בכל גיל, מין ומקום. החל מאיך לנהל חשבון בנק ולמה כדאי לשים לב, דרך הפנסיה שלכם, המשכנתה, הביטוחים ועד לכמה מילים כלליות על השקעות (ואפילו מסתיים בפרק על תקציב המדינה, שנראה בכלל שייך לספר אחר).

לדעתי ספר חובה. אם כי, לטעמי כמובן, ספר בסיסי מאוד. ספר שנותן מידע כללי ומסביר את הדברים החשובים באמת.

כסף כחול לבן של אורי כץ

הספר המעניין ביותר מתוך הרביעיה שאני כותב אליה כעת. ספר שהוא יוצא הדופן מבניהם. סקירה היסטורית של הכלכלה הישראלית (ושורשיה היהודיים) ועד לימינו אלה. ממליץ עליו בחום לכל מי שמתעניין בשילוב של כסף, היסטוריה ואקטואליה. כתוב בצורה קולחת. מזכיר ומאיר אירועים מהעבר הלא רחוק בעין ביקורתית.

שורה תחתונה: אם אפשר לסכם את 384 העמודים ברעיון מרכזי אחד אז זה יהיה "ממשלות ישראל – אל תתערבו. כל מה שאתן עושות (או לפחות הרוב) מזיק לכלכלה, מעלה את יוקר המחיה, גורם לאי שיווין ולנזק לתושבים. תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם. ככה יהיה יותר טוב לכולם". אפשר להתווכח עם טענה זאת, כי לא כל אידיאולוגיה אפשר למדוד באופן כלכלי. לפעמים רוצים להטוות מדיניות שהיא פוגעת בכלכלה, כל זאת בשם עקרונות אחרים. אבל חשוב מאוד לדעת את העובדות לפני שמגיעים למסקנות ונוקטים עמדה.

השקעות לעצלנים של תמיר מנדובסקי

האמת שזה יותר סיפרון מאשר ספר, שמציג את אותו רעיון כמו הספר של ג'ון בוגל לעיל, רק באופן יותר תמציתי, יותר ישראלי ובגובה העיניים. משהו כמו: השקיעו במדדים באופן קבוע ולאורך זמן. למה? לא בגלל שאתם עצלנים. בגלל שזה הכי משתלם.

קראתם ספר על כסף והשקעות?

אשמח שתשתפו אותי ותספרו לי מה דעתכם עליו.

רוצים פרטים על בנית תוכנית כלכלית למימוש יעדים?

שלכם, איל

מה בין ארון בגדים ותיק השקעות

by איל פיקPosted on 28/05/2023 נשלח ב הגיגים ואקטואליה, השקעות — אין תגובות ↓

תחשבו רגע על ארון הבגדים שלכם כמו על תיק השקעות.

אתם פותחים את הארון ורואים רק חולצה אחת!

זה לא הגיוני!

יש לכם גם חולצות ארוכות וגם חולצות קצרות.

גם חולצות מכופתרות וגם טי-שירט.

יש לכם חולצות בצבעים שונים.

חולצות מבדים שונים.

אתם מגוונים.

זה כמו לבחור מניה אחת!

אתם רוצים לגוון את תיק ההשקעות שלכם.

.

ובואו נחשוב של אג"ח (אגרות חוב) כמו על אביזרים.

למשל נעלים.

זה דבר יציב.

.

ומה לגבי מזומן?

או שווה ערך מזומן – השקעה נזילה ללא סיכון.

זה למשל כמו גרביים.

זה לביטחון.

.

לקנות אינדקס – תעודת סל – זה למעשה לקנות את השוק כולו.

זה הגיוון שאתם רוצים שיהיה בארון שלכם.

.

.

הרעיון מתוך הסדרה "איך להתעשר" בנטפליקס.

הפנסיה הראשונה בהיסטוריה

by איל פיקPosted on 21/05/2023 נשלח ב הגיגים ואקטואליה, השקעות, פנסיה והשתלמות — אין תגובות ↓

בתחילת המאה הראשונה לספירה, אוגוסטוס קיסר החליט על פנסיה לחיילים ששירתו 20 שנה.

לפני כן, היו חיילים ששרתו תקופה קצרה יחסית, ואז חוזרים לעבודתם הקודמת.

והיו חיילים ששרתו תקופות ארוכות וקיבלו אדמות שנכבשו, למשל באיטליה.

הרעיון של תשלום מענק וקצבה לחיילים ששירתו את המדינה, או למעשה את הקיסר, שנים רבות, היה מהפכני באותה עת.

החייל המשוחרר קיבל סכום חד פעמי, ובהמשך קצבה חודשית.

נשאלת השאלה מאיפה יבוא הכסף למימון הפנסיה.

בהתחלה מימון הפנסיה היה מתרומות, אך מכיוון שזה לא הספיק, נקבע מס ירושה של 5%.

ומה קרה אם לא היה מספיק כסף לשלם את הקצבאות?

מצאו פתרון מעולה: ככל הנראה, בתקופות שלא היה מספיק כסף בקופת הפנסיה, פשוט האריכו את תקופת השירות הצבאי של החיילים.

גם היום, אחת מהסיבות לדחיית גיל הפרישה היא האיזון האקטורי: אנחנו חיים יותר שנים, כך שתשלומי הקצבאות, גם של ביטוח לאומי וגם של קרן הפנסיה/ביטוח המנהלים נמשכים שנים רבות יותר.  כלומר, דרוש יותר כסף למימון הפנסיות מאשר בעבר.

הפתרון של קרן הפנסיה הוא הגדלת "המקדם" – המספר שבו מחלקים את הצבירה. ככל המספר הזה גדול יותר, כך הקצבה תהיה קטנה יותר.

פתרון נוסף הוא כאמור העלאת גיל הפרישה. כך תעבדו יותר שנים, תפקידו יותר שנים לקרן הפנסיה ולביטוח לאומי, סכום הצבירה יגדל, ומשך הזמן שתקבלו קצבה יקטן.

מה הפתרון למי שרוצה לדאוג לעתיד שלו?

ראשית להפריש לפנסיה. למרות כל החסרונות, יש יתרונות לא מעטים. קודם כל יש הטבות מס. בנוסף, זה לא דורש תחזוקה וטיפול שוטפים. יש פה ביטחון.

שנית, ולא פחות חשוב, לדאוג לגיל בו תרצו לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל, באמצעות הכנסה פסיבית, וגם באמצעות חסכונות והשקעות, שתוכלו להשתמש בהם בבוא העת.

איך עושים את זה נכון?

יש צורך לבנות תוכנית כלכלית.

תוכנית כלכלית מתייחסת ראשית לנתונים האישיים שלכם, כמו הגיל שלכם, הגיל של הילדים שלכם, מה היעדים והמטרות הנוספים שלכם וכו'. ושנית לנתונים הכלכליים שלכם, כמו מצבכם הכלכלי, כלומר מה רמת החיים שלכם, אילו חסכונות והשקעות יש לכם, אילו השקעות לא פיננסיות יש לכם (למשל נדל"ן), מה טווח הזמן של השקעה שלכם וכו'.

בעזרת כל הנתונים האילו, יחד עם בחינת ההעדפות האישיות שלכם, ניתן לבנות תוכנית כלכלית, שתגדיר איך לנהל את ההון המשפחתי, כמה לחסוך ובמה להשקיע, בכדי שתהיו מוכנים לעתיד הרצוי לכם.

פגיעה בגובה הקצבה הפנסיונית בחוק ההסדרים

by איל פיקPosted on 27/02/2023 נשלח ב הגיגים ואקטואליה, כל הפוסטים, פנסיה והשתלמות — אין תגובות ↓

במסגרת חוק ההסדרים (פברואר 2023) הממשלה מבטלת את ההבטחה להגדיל את הפטור על הקצבה לפנסיונרים.

הפנסיונרים יפסידו פטור שהובטח להם על הכנסה בגובה של כ- 1,500 ₪ החל משנת 2025 (או משיכה חד פעמית פטורה בגובה של כ- 250 אלף ש"ח).

אתם אולי אומרים: מכיוון שההטבה עדין לא התקבלה, אין בעיה לבטל אותה.

אבל תיכנון פרישה כולל החלטה על קיבוע זכויות, בו הפורש מחליט אילו פטורים הוא עתיד לקבל. החלטה זו אינה הפיכה מצד הפורש ואינה ניתנת לשינוי. וכעת המדינה, באופן חד צדדי, עושה שינוי, אבל הפנסיונר לא יכול לחזור בו מההחלטה שכבר קיבל.

ראוי לציין שלהטבה המלאה זכאים רק פורשים שלא משכו פיצויים פטורים לאורך 32 שנות העבודה שקדמו לפרישה, מה שמעודד לא למשוך פיצויים, גם אם הם פטורים ממס (כי תקבלו בעתיד "קנס" על משיכת הפיצויים הפטורים).

דרך אגב, הפגיעה בפנסיונרים תכניס למדינה סכום המוערך בכ- 700 מיליון ₪.

כשלים במדד המחירים לצרכן

by איל פיקPosted on 21/02/2023 נשלח ב הגיגים ואקטואליה, כל הפוסטים — אין תגובות ↓

מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של מוצרים ושירותים.

הרכב הסל מתעדכן מידי פעם. למשל, בוצע עדכון החל מינואר 2023.

לדוגמא, בעדכון הזה משקל הדיור בצריכה עלה מ- 24.7% ל- 26%. הדבר נגרם בגלל עלית חלקו של מחיר הדיור מתוך סך סל ההוצאה של הצרכן הממוצע.

אבל מה הבעיה? שהמשקולות קבועים, ואילו הצרכנים משנים את העדפות הקניה בהתאם לשינויים במחירים. כלומר, עלית מחיר עשויה לגרום לצרכנים לקנות פחות ממוצר מסוים, ואולי לקנות במקומו מוצר תחליפי זול יותר. ואילו, אם מחיר של מוצר מסוים ירד, הצרכנים עשויים לקנות ממנו יותר מאשר בסל הקבוע של המדד.

ניקח דוגמא:

חלקו של בשר בקר במדד הוא 14.26 נקודות מתוך 1000.

חלקן של העופות במדד הוא 12.02 נקודות מתוך 1000.

הנקודות הן קבועות בכל חודש.

בודקים מה מחיר העוף ומה מחיר הבקר בכל חודש, ומגדירים את חלקם היחסי במדד.

כך קורה שאם מחיר הבקר עלה – חלקו במדד יעלה.

נניח בקר ועופות הם מוצרים תחליפיים.

כך קורה שבפועל, יתכן שבגלל שמחיר הבקר עלה, פחות אנשים יקנו בקר, ויותר אנשים יקנו עופות.

לשינוי כזה אין שפעה על המדד. למה? כי כאמור מדובר בסל מוצרים קבוע.

כך שאם מחיר הבקר עלה ומחיר העופות לא עלה, או אפילו ירד, ובמקביל הצרכנים קנו פחות בקר ויותר עופות, בפועל המדד עלה יותר מעלית מחיר הסל שהרגיש הצרכן.

המשמעות היא שהאינפלציה (מדד המחירים לצרכן) עשוי להיות גבוה יותר מאשר הצרכנים חווים בפועל, בגלל שהם משנים את ההעדפות שהם כתלות בשינויים במחיר.

מה לעשות עם 100,000 ש"ח?

by איל פיקPosted on 25/01/2023 נשלח ב הגיגים ואקטואליה, השקעות, כל הפוסטים — אין תגובות ↓

כותרות מרעישות מופיעות בעיתונות הכלכלית חדשות לבקרים:

מה לעשות עם 100,000 שקל/דולר, 250,000 שקל, מיליון שקל….

מסתבר שאילו הכתבות הנקראות ביותר, ולכן לא פלא שהן מופיעות שוב ושוב שגרסאות כאלו ואחרות בעיתונים ובאתרים הכלכליים.

הכי מרגש אותי שכותבים: "מנהלי השקעות בכירים חושפים". אכן מדובר בחשיפה מרעישה!

אני כל פעם מופתע מחדש איך "מומחה השקעות" כזה או אחר יודע מה נכון לעשרות אלפי קוראים בו זמנית.

ולא רק זה – איך לכל אותם עשרות אלפים מתאים אותו דבר בדיוק.

פשוט מדהים!

ממש פלא הבריאה (או פלא החשיפה).

הרי מובן מאליו שלכל אחד יש צרכים שונים – אחד רוצה לקנות רכב עוד חצי שנה, שני רוצה לעשות שיפוץ בבית עוד שנתיים, שלישי רוצה לצאת לפרישה מוקדמת עוד 4 שנים וכדומה.

לכל אחד יש מצב כלכלי שונה – עבור אחד אותם 100,000 שקל זה החיסכון היחיד, עבור השני אותו סכום הוא רק חלק מתיק השקעות הרבה יותר גדול, לשלישי יש בכלל שתי דירות להשקעה ולרביעי יש בנין משרדים במנהטן.

מצבו האישי והמשפחתי של כל אחד שונה – אחד צעיר שרק השתחרר מהצבא, השני בעל משפחתה עם משכנתה שחונקת אותו, השלישי רגע לפני הפנסיה…

ואני יכול להביא עוד אין סוף דוגמאות, אבל אני מניח שהרעיון ברור.

אין שום סיכוי שאותו תמהיל השקעות מתאים לעשרות אלפי אנשים בו זמנית!

ויתרה מזאת, למה ההמלצות נוגעות רק להשקעה בשוק ההון? מה אין השקעות אחרות מלבד שוק ההון? או שאותם מומחים חושבים שרק השקעה בשוק ההון מתאימה לכולם. שכל אפיקי ההשקעה האחרים לא משתלמים.

האינטרס של המומחים בפרסום ברור – הם מחזקים את מעמדם כאוטוריטה מקצועית.

גם האינטרס של העיתונים ברור – אילו הכתבות הנקראות ביותר. זה מה שמביא קוראים.

אבל מה האינטרס של הקוראים?

מי אותם קוראים שמיישמים את ההמלצות המומחים?

אני מניח שברור לכם שרק המלצות מותאמות אישית רלוונטיות עבורכם.

וגם זה אחרי שיש לכם אסטרטגיה כלכלית.

אחרי שאתם יודעים מה אתם רוצים להשיג ברמה האישית והמשפחתית ומתי אתם רוצים להשיג את זה.

אחרי שהגדרתם יעדים, הגדרתם את הסכומים וטווחי ההשקעות הרצויים לכם, בררתם אילו סוגי השקעות מתאימים לכם, אחרי שקבעתם מה רמת הסיכון שמתאימה לכם (לפי מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים), איך לבצע ניהול סיכונים כולל בכלל ההשקעות שלכם (כולל הפנסיה למשל. כן, גם החיסכון הפנסיוני שלכם הוא השקעה!), מה שיקולי המס שרלוונטיים אליכם, מה הפיזור שמתאים לכם וכדומה.

רק אחרי שיש לכם את כל זה תוכלו לבחור את ההשקעה המתאימה ספציפית לכם.

ואף מומחה בעיתון לא יכול לדעת את זה.

למה אתם משלמים דמי ניהול?

by איל פיקPosted on 17/01/2023 נשלח ב הגיגים ואקטואליה, השקעות, כל הפוסטים — אין תגובות ↓

תגמול ניתן לבעל מקצוע על תוצאות טובות יותר ממה שאפשר לקבל בלי לעשות כלום.

מה זה לא לעשות כלום? להשקיע במדד. למשל תעודת סל שעוקבת אחרי מדד מניות ת"א 125.

התגמול של מנהלי ההשקעות, שמנהלים לכולנו את הפנסיות, הוא דמי הניהול מתוך הצבירה וההפקדות.

המוצרים הפנסיוניים הם השקעה לטווח ארוך, ולא רצוי למדוד את הביצועים שלהם בטווח קצר של שנה אחת בודדת – שנת 2022 הייתה גרועה במיוחד לכולם. לכן, להלן ניתוח של המצב ב- 5 השנים האחרונות.

בטווח של 5 שנים התשואה הממוצעת במסלול המנייתי הייתה 32% (לפני הפחתה של דמי הניהול).

כמה עשה מדד מניות ת"א 125 באותן 5 שנים?

42% !

כלומר אם לא הייתם עושים כלום, אלא פשוט קונים את המדד, הייתם מרוויחים יותר ממה שעשו מנהלי ההשקעות שלכם. והם כמובן גבו על זה דמי הניהול.

דרך אגב, בית השקעות אחד כן עקף את המדד – אנליסט. האם הם יכו את המדד גם בשנים הבאות? אין לדעת.

במסלול הכללי, בו נמצא רוב הכסף של הציבור, התמונה קצת יותר טובה, אבל עדין ספק אם מצדיקה תשלום תגמול למנהלי ההשקעות:

התשואה הממוצעת במסלול הכללי ב- 5 השנים באחרונות הייתה 22.3% (לפני דמי ניהול). בהפחת דמי ניהול ממוצעים על פני 5 שנים, התשואה נטו היא כ- 19.3%.

מסלול כללי מורכב ממניות בשיעור של בסביבות כ- 40%. תיק של 40% מדד מניות ת"א 125 ו– 60% אג"ח כללי השיג תשואה של כ- 19.5% באותה תקופה. כלומר, תוספת התשואה של בתי ההשקעות הלכה רובה ככולה לטובת תשלום דמי הניהול.

האם צריך לשלם בכדי להשיג את אותו הדבר בלי לשלם?

מחקרים רבים נעשו על הביצועים של מנהלי ההשקעות. המסקנות מראות שהם לא משיגים תשואה עודפת על השוק לאורך זמן. יתכן שבית השקעות מסוים ישיג תשואה עודפת לפרק זמן מסוים, אבל לא ניתן לדעת מראש מי זה יהיה ולכמה זמן. הסיכוי שאתם תשקיעו דווקא באותו בית השקעות קטן. וכאמור גם זה לא לתקופה ארוכה.

כמובן שאין האמור לעיל שום ייעוץ. אני לא יודע מה יהיה ובטח שלא ממליץ מה לעשות. כאשר אתם באים להשקיע, תהיו מודעים למגוון האפשריות הקיים ותקבלו החלטה מושכלת בהתאם לצרכים, לידע ולהון שעומד לרשותכם.

בהצלחה, איל

הנתונים נלקחו מדה-מרקר 16/01/2023

חלופה לנדל"ן – קרן ריט – האומנם?

by איל פיקPosted on 11/01/2023 נשלח ב הגיגים ואקטואליה, השקעות, כל הפוסטים, נדל"ן — אין תגובות ↓

כבר שנים מספרים לנו שלא חייבים לקנות נכס בשביל להשקיע בנדל"ן. אפשר לקנות בבורסה מניה של אחת מקרנות הריט. בצורה זו נצמיד את ההשקעה למחירי הנדל"ן.

האם אכן מדובר בחלופה ראויה?

קרנות ריט נותנות מענה למספר חסרונות שיש להשקעה ישירה בנדל"ן, כלומר להשקעה באמצעות רכישת נכס.

שני החסרונות העיקריים, לטעמי, ברכישת נכס באופן ישיר הינם ראשית – הצורך בהון עצמי גדול, ושנית – נזילות נמוכה. בסכום של פחות מכמה מאות אלפי שקלים לא ניתן לרכוש נכס בארץ. זהו חסם מרכזי בכניסה להשקעה בנדל"ן. בנוסף, תהליכי הכניסה והיציאה מההשקעה ארוכים ומורכבים, ודורשים התעסקות לא מבוטלת.

קרנות ריט באות לתת מענה על שתי סוגיות אילו וגם על נוספות: אפשר לקנות את מניות הקרן גם בסכומים נמוכים מאוד של מאות שקלים בודדים. הנזילות גבוהה מאוד – ניתן לקנות ולמכור אותן במסחר היומי בבורסה.

יתרון נוסף שנותנת השקעה בקרנות ריט הוא שאין צורך להתעסק עם הדיירים – לא צריך לחפש שוכרים, לא לתקן ולנהל, לא לגבות שכ"ד וכו' – הקרן עושה זאת בעצמה (כל זאת כמובן בתמורה לדמי ניהול של כ- 1-1.5% משווי הנכסים).

בנוסף, המשקיע באמצעות קרן ריט נהנה מפיזור סיכונים. הקטנת הסיכון באה לידי ביטוי בכך שלקרן יש מספר רב של נכסים, ואילו משקיע בודד עשוי לרכוש נכס אחד או מספר קטן של נכסים.

מעבר לכך, למנהלי הקרן יש ידע וניסיון, שלא תמיד קיימים למשקיע הבודד, שזה לא עיסוקו המרכזי.

כמו כן, רכישת נכס נדל"ן ברוב המכריע של המקרים, מבוצעת באמצעות מימון חיצוני. לעומת זאת בהשקעה בקרן ריט לא צריך מינוף (דרך אגב זה יתרון אבל גם חסרון – בנית מינוף מתאים על השקעה מגדילה את התשואה על ההון – ).

המצב בישראל

בישראל יש כיום 8 קרנות ריט, אשר חלקן חדשות מאוד. שלושת הוותיקות הן ריט 1, סלע נדל"ן ומניבים אשר משקיעות במשרדים ובנדל"ן מסחרי.

להלן התשואות שהן השיגו בשנת 2022:

מניית ריט 1 ירדה ב–20%

סלע נדל"ן ירדה ב–23%

מניבים ריט ירדה ב–24%

קרן נוספת, שמתמחה בנדל"ן למגורים היא מגוריט, אשר ירדה ב 42%.

מסקנה

כלומר, למרות ההבטחות שהשקעה בקרן ריט עשויה להיות חלופה ראויה ואף נוחה יותר להשקעה ישירה בנכס, המציאות שונה בתכלית. כולנו יודעים שמחירי הנדל"ן (למגורים) עלו בכ- 20% בשנת 2022 – רחוק שנות אור מהתשואות השליליות שהשיגו קרנות הריט.

רוצים לדעת במה אני השקעתי?

אני השקעתי (עד לאחרונה) בקרן הוותיקה ביותר, שנסחרת כבר כ- 16 שנה – ריט 1.

נחמת עניים – יחסית לקרנות האחרות היא ירדה פחות…

לפחות השקעה זו בטלה בשישים ביחס להשקעות נדל"ן "אמיתיות" שיש ברשותי, אשר בממוצע שווין עלה בכ- 20% בשנה האחרונה, וזאת בנוסף לתשואה השוטפת משכירות.

האם תחזיות מתממשות?

by איל פיקPosted on 03/01/2023 נשלח ב הגיגים ואקטואליה, השקעות, כל הפוסטים — אין תגובות ↓

חוסר וודאות זה אחד החששות הגדולים ביותר בחיים בכלל ובהשקעות בפרט.

נראה שאנשים רבים אוהבים לקרוא תחזיות של מומחים. זה עשוי להרגיע. לתת וודאות מסוימת. מאפשר לקבל החלטה מה לעשות על סמך דעתם של מבינים בתחום.

האם לנותני התחזית יש אינטרס?

לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שאם יש צפיה לירידות בשוק ההון, רבים יצאו מהשוק או לפחות לא יכניסו כספים חדשים. ומי עשוי להיפגע מכך? אותם מומחים עובדי בתי ההשקעות ומנהליהם למשל.

ונניח שאתם שומעים תחזית ששוק הנדל"ן צפוי לרדת ושוק ההון צפוי לעלות, מן הסתם תפנו כספים מנדל"ן לשוק ההון. יכול להיות שהחזאי שנתן את ההערכה הזו עובד בבית השקעות או בשוק ההון?

האם יש סיכוי שמומחים מטעם חברה קבלנית, אשר צופים שתהיה עלית מחירי דיור בישראל, עשויים להיות נשכרים מהתחזית שלהם? יכול להיות שאם אתם חושבים שמחירי הדירות בישראל יעלו תרוצו לקנות דירה היום ולא תחכו למחר?

האמת שזה קצת כמו לקחת יועץ "בחינם", שמקבל תגמול על ההמלצות שלו מהגוף שעליו הוא ממליץ או גוזר קופון מסכום ההשקעה ששילמתם.

.

מה שיפה בתחזיות זה שכמעט אף פעם לא בודקים אם הן מתממשות.

ליתר דיוק, מי שנתן תחזית מוצלחת דואג שכולם ידעו את זה, מאמרים מצטטים אותו, כתבים מראיינים אותו וצמאים לשמוע ממנו את התחזיות לאירועים הבאים, כי אם הוא חזה פעם אחת נכון, אז בוודאות יש לו יכולת לחזות במדויק שוב ושוב ושוב.

אבל יש כאילו שבכל זאת בודקים תחזיות שניתנו ביחס למה שקרה בפועל.

כמה ציטוטים מרתקים ניתן לקרוא בגלובס:

מיטב בסוף 2021: "צפויה התמתנות בעלייה במחירי הדירות בישראל בשנה הקרובה". כמו שאתם יודעים, בפועל מחירי הדירות עלו בכ- 20% בשנת 2022.

בנק לאומי העריכו בסוף 2021 כי הבורסה תסיים את 2022 בתשואה חיובית של 3% ("מומחים" אחרים העריכו עליות הרבה יותר גבוהות). בפועל ת"א 35 סיים בירידה של כ- 10%.

היו תחזיות לדשדוש הדולר, שעלה בכ- 14%.

בנק ישראל העריך שתהיה אינפלציה של 1.6% (בפועל עברנו את ה- 5%), ושהריבית תהיה סביב 0.1-0.25% (בפועל אנחנו מעל 3%).

.

.

זה לא יהיה רציני מצידי לתת לכם עצה לא לקרוא תחזיות. תמשיכו לקרוא – אבל בחשדנות.

העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לכם מתייחסת לניהול סיכונים. נהלו את הסיכונים שלכם בצורה מושכלת. התחשבו בגובה הסכומים שעומדים לרשותכם, בטווח הזמן של ההשקעות שלכם ובהעדפות הסיכון האישיות שלכם – בפרמטרים האובייקטיביים ובפרמטרים הסובייקטיביים ().

.

.

גם אני חוטא לפעמים בתחזיות.

בתחילת השנה העברית הקודמת (ספטמבר 2021) ולבדוק אם היא התממשה.

.

כמה כסף שווה ההפקדה לקרן השתלמות?

by איל פיקPosted on 17/12/2022 נשלח ב הגיגים ואקטואליה, השקעות, התנהלות כלכלית, כל הפוסטים — אין תגובות ↓

לקראת סוף השנה כול העצמאיים מקבלים תזכורות להפקיד לקרן ההשתלמות.

אבל למה? כמה זה שווה לכם?

רבים מקבלים החלטות כלכליות מבלי להבין את המשמעות שלהן.

בקבלת החלטות כלכליות חשוב מאוד לנתח את המשמעות שלהן, בכדי לבחון אותן מול אלטרנטיבות אחרות.

הדבר נכון לגבי כל החלטה כלכלית שאתם מקבלים, החל מלקיחת הלוואה לטובת רכישת רכב, ממשיך בדילמה האם לפרוע את המשכנתה (שרק עולה ועולה בזמן האחרון!) מכספים שצברתם בקרן ההשתלמות או חסכונות אחרים (שרק יורדים בתקופה האחרונה!), ועד החלטות גדולות יותר כמו באיזה סכום נכון עבורכם לקנות דירה, כמה מימון לקחת, מאיפה ולכמה שנים.

הרי אם יש לכם כסף פנוי, ואתם מקבלים המלצה להפקיד אותו קרן ההשתלמות, אתם חייבים לשאול (את הממליץ או את עצמכם) מה יוצא לכם מזה? למה כדאי להפקיד את הכסף בסוף שנה דווקא לקרן השתלמות? מה הרווח שיוצא לכם מזה, לעומת אפיקי השקעה אחרים?

ההפקדה לקרן השתלמות מוגבלת בתקרה שנתית.

לקרן ההשתלמות יש הטבת מס של פטור ממס ריווחי הון.

אם תפקידו את הסכום המקסימלי של תקרת הפטור ממס ריווחי הון (18,960 ₪ בשנת 2022), ותשאירו את הכסף ל- 6 שנים (עד שהקרן תהיה נזילה), זה יהיה שווה לכם כ- 2,000-3,000 ₪ (תלוי בתשואה שתשיגו) בסוף התקופה, כתוצאה מהפטור ממס ריווחי הון.

עכשיו שאתם יודעים כמה זה שווה, תוכלו לקבל את ההחלטה האם להפקיד לקרן ההשתלמות בסוף השנה.

כמה הערות:

רצוי לשקול לבצע הפקדות חודשיות, כך שבסוף השנה תגיעו לתקרה הנ"ל, כלומר הפקדה חודשית של 1,580 ₪ בחודש. באופן זה תשיגו לאורך זמן את התשואה הממוצעת של הקרן. לא תהיו תלויים במועד כניסה מסוים, בו השוק יכול להיות למטה או למעלה (את זה כמובן תוכלו לדעת רק בדיעבד).

שנית, אין זו המלצה למשוך את הכסף קרן ההשתלמות אחרי 6 שנים. נהפוך הוא.

שימו לב שלעצמאיים יש גם הטבת מס על ההפקדות, בנוסף לפטור ממס ריווחי הון.

בכדי לדעת איזה מסלול השקעה לבחור, אני מציע לכם לקרוא את המאמר הזה