חישוב תשואה על נכס מניב – לא מה שחשבתם

חפרתי לא מעט ולא מצאתי הסבר מניח את הדעת שייתן מענה לחישוב תשואה על נכס נדל"ן להשקעה שנרכש באמצעות משכנתה. חישוב כזה מהותי מאוד בכדי להשוות בין אלטרנטיבות השקעה שונות.

החישוב המקובל לתשואה הוא להכפיל את שכר הדירה ב- 12 חודשים, ולחלק את התוצאה במחיר הנכס.

דוגמא: דירה שעולה 1 מיליון ₪ עם שכירות חודשית של 5,000 ₪ (60,000 בשנה) תניב תשואה של 6% (60,000 חלקי 1,000,000).

לחישוב זה יש כמובן חסרונות רבים מכיוון שהוא מתעלם ממספר גורמים מהותיים:

1. ברוב המקרים רכישת נכס להשקעה מבוצעת עם משכנתה. יש לכך השפעה על שני דברים: ההשקעה ברכישת הנכס אינה 1 מיליון ₪ אלא פחות. ומצד שני, לא נלקחו בחשבון את עלות המימון של המשכנתה.
2. יש התעלמות מההוצאות הנוספות שהיו בעת רכישת הנכס: מס רכישה, תיווך, יועץ השקעות, יועץ משכנתה, שיפוץ, עו"ד וכו'.
3. יתכן והנכס לא יושכר 12 חודשים בשנה. מקובל לקחת מקדם ביטחון של השכרה למשך 11 חודשים בשנה.
4. לא נלקחו בחשבון הוצאות שוטפות שיש לאורך חיי ההשקעה. חלקן קבועות וידועות  (למשל ביטוח נכס וביטוח חיים אגב משכנתה, תשלום לחברת ניהול אם יש וכו') וחלקן לא ידועות וצריך לעשות הערכה לגביהן (למשל תיקונים ושיפורים בנכס, עלויות בעת החלפת דייר וחיפוש שוכר חדש וכו').

נשאיר את נושא המימון לסוף, ונתמקד כרגע בשאר הנושאים.

על סעיפים 2-4 נוכל להתגבר בקלות רבה יחסית. נכניס לנוסחה שלנו את הנתונים הידועים ונעשה הנחות לגבי מה שלא ידוע.

להלן דוגמאות שמתייחסות לרכישת הנכס הנ"ל:

מס רכישה 80,000 ₪

עו"ד, תיווך, ייעוץ, שיפוץ ראשוני וכו' 45,000 ₪

סה"כ עלות רכישה 125,000 = 45,000 + 80,000

ניקח שכירות של 11 חודשים בשנה – כלומר הכנסה שנתית 55,000 ₪

הוצאות חודשיות  – 300 ₪. בשנה – 3,600 ₪

סה"כ הכנסה שנתית (נטו) – 51,400 ₪ (55,000 פחות 3,600)

סה"כ עלות רכישת הנכס – 1,125,000 ₪ (1 מיליון + 80,000 + 45,000)

מכאן חישוב התשואה הוא:

תשואה שנתית – 4.57% (51,400 חלקי 1,125,000)

.

עכשיו נתייחס לאתגר הגדול של גורם המימון בביצוע ההשקעה.

ראשית יש צורך לחשב את עלות המימון במונחים שנתיים.

לאחר שחישבנו נתון זה, יש להוריד אותו מההכנסה השנתית, ולחלק את התוצאה בהון העצמי (כולל העלויות הנוספות של הקמת העסקה).

להלן נתוני הדוגמא:

הנכס הנ"ל נרכש באחוז מימון של 60%, כלומר 400,000 ₪ הון עצמי (ללא העלויות הנוספות של מס רכישה, עו"ד וכו'), כאשר גובה המשכנתה הוא 600,000 ₪.

בכדי לפשט את החישוב, נניח שכל המשכנתה נלקחה במסלול אחד בלבד של ריבית קבועה צמודה בשיעור של 2.5%. נניח שהצפי לאינפלציה לשנה הבאה הוא 0.5%.

כלומר, עלות המימון בשנה הראשונה היא 18,000 ₪.

כעת נעשה מחדש את חישוב התשואה כאשר ניקח בחשבון הון עצמי של 400,000 ₪ (ולא 1 מיליון כמו קודם) ועוד עלויות הקמת עסקה של 125,000 ₪, ומצד שני נוריד מההכנסה השנתית נטו את עלות המימון (כלומר 51,400 פחות 18,000 = 33,400).

התשואה שקיבלנו היא 6.36% (33,400 חלקי 400,000 הון עצמי + 125,000 הוצאות רכישה).

התשואה הזו כמובן חייבת להיות יותר גבוהה מ- 4.57% שקיבלנו בלי התייחסות למימון. ההיגיון של זה הוא שאני "עושה" תשואה על כסף שהוא לא שלי (אלא על כסף של הבנק).

.

לשיטת חישוב זו יש כמה חסרונות:

אין התייחסות למחיר הכסף. תזרים המזומנים משכר הדירה הינו בערכים נומינאליים. כלומר שכ"ד של 5,000 ₪ שנקבל היום אינו שווה ל- 5,000 שנקבל עוד 12 חודשים. בתנאי האינפלציה והריבית שיש היום הנושא זניח ואינו משפיע מהותית על החישוב.

עלות המימון משתנה עם הזמן (עד שלבסוף היא נגמרת לגמרי עם סיום המשכנתה), לכן יש לחשב תשואה ממוצעת לאורך כל התקופה הצפויה של אחזקת הנכס.

אין התייחסות לעליה בערך הנכס ולעליה בשכר הדירה. ניתן להניח מה השינויים שיהיו ובהתאם לכך להוסיף את המספרים הרלוונטיים לחישוב.

.

עוד משהו לגבי עלות המימון. ככל שתקופת המשכנתה קצרה יותר עלות המימון הכוללת תהיה נמוכה יותר. מה שיגדיל לנו את התשואה על הנכס. אבל, שימו לב, שיתכן כי עלות המימון בשנה מסוימת תהיה גבוהה יותר במימון קצר מאשר במימון לתקופה ארוכה יותר. מכיוון שכך, בכדי להשוות בין שני פרויקטים, או בין שתי חלופות מימון באותו פרויקט, יש צורך לקחת ממוצע משוקלל של כל הפרויקט לאורך אותה תקופה (למשל 20 שנה).

כל החישובים מתעלמים מנושא המיסוי על הרווח, כלומר מדובר בתשואה לפני מס על ההכנסה והרווחים.

.

ישנן עוד שיטות חישוב, אשר יכולות להיות משלימות, אך לא בלעדיות, לחישובים שהצגתי למעלה.

אסביר את החסרונות שלהן:

Cash on cash – מתייחס רק לתזרים (הכנסות פחות הוצאות). החישוב לוקח את שכר הדירה ומפחית ממנו את החזר המשכנתה. אין התייחסות לעלות המימון.

IRR – שיעור תשואה פנימי – בכדי לקבוע את זרם ההכנסות הכולל, אחד הפרמטרים לחישוב הינו משך ההשקעה. מה שאומר שצריך לקבוע מראש את מועד מימוש הנכס.

NPV – ערך נוכחי נקי – דורש הנחה של אחוז ההיוון, כלומר המשקיע נדרש מראש לקבוע מה ריבית חסרת הסיכון שהוא יכול להשיג על ההון שלו. בנוסף, יש צורך לדעת את כל התזרים עד סוף הפרויקט, כלומר עד מימוש ההשקעה (מכירת הנכס). מידע זה במקרים רבים אינו ידוע. בד"כ במועד רכישת הנכס אנחנו לא יודעים מתי נממש את ההשקעה.

ROI – החזר השקעה – בד"כ מתאים להשקעות שאינן מורכבות כמו רכישת נכס עם מימון. נדרש מידע לגבי מועד וסכום מימוש הנכס.

.

ומה קורה לאחר כמה שנים?

המשקיע החליט לקנות נכס עם תשואה מסוימת. עברו כמה שנים והוא ממשיך לחשוב שהנכס מניב לו את אותה תשואה שהוא חישב בקניה. לעיתים אף גרוע מכך – מחיר השכירות עלה, כך שלדעתו התשואה גם עלתה.

אותו משקיע "שוכח" שיש סיכוי רק שמחיר הנכס בשוק החופשי עלה, ולכן הוא צריך לעדכן גם את המכנה בנוסחת חישוב התשואה. חישוב מחדש, עם מחיר הנכס המעודכן, יוריד לו את התשואה שהוא מקבל על הנכס.

ולמה זה כל כך חשוב? מכיוון שהמשקיע צריך כל הזמן לבחון את מצבו ביחס להשקעות אלטרנטיביות. אם לאחר מספר שנים מחיר הנכס עלה והתשואה ירדה המשקיע צריך לבדוק האם כדאי לו לממש את הנכס (וכמובן להתחשב בעלויות ההחלפה) ולהפנות את ההון שלו להשקעה רווחית יותר עבורו.

.

.

מיסוי על השקעות נדל"ן בחו"ל

אחד הצעדים הראשונים שיש לעשות לפני החלטה על קנית נכס נדל"ן בחו"ל היא בדיקת מבנה העלויות, כאשר אחת העלויות הינה נושא המיסוי שחל על ההכנסה השוטפת.

ההכנסה השוטפת מדמי שכירות שאנחנו מקבלים על הנכס חייבת במס גם במדינת ההשקעה וגם בארץ.

במדינת ההשקעה בחו"ל יש צורך להצהיר על ההכנסות בפני שלטונות המס המקומיים. ברוב המקרים תעשו זאת באמצעות רואה חשבון מקומי או ישראלי שמחזיק גם ברישיון לאותה מדינה.

בנוסף, קיימת חובת דיווח על ההכנסות בחו"ל גם בארץ.

שימו לב כי קיימים מנגנוני בקרה אשר מיידעים את שלטונות המס בארץ על נכסים של ישראלים בחו"ל.

קיימים שני מסלולי מס בארץ על ההכנסות מנדל"ן בחו"ל. המסלולים הללו הם עבור מי שהכנסות מחו"ל אינן מוגדרות כהכנסות מעסק. מי שההכנסות שלו מוגדרות כהכנסות מעסק יפעל בדרכים שונות.

אני רוצה להדגיש שאין באמור להלן משום ייעוץ לביצוע או אי ביצוע פעולה מסוימת. כל הפועל בהתאם לכך, עושה זאת על דעת עצמו ובאחריותו האישית בלבד.

שני המסלולים הם:

מסלול מס שולי

תשלום מס בארץ כהכנסה לפי שיעור המס הרגיל. במסלול זה יש הכרה מלאה בהוצאות, למשל: דמי ניהול ששולמו לחברת הניהול, תיקונים, ריבית והוצאות מימון על ההלוואה אם קיימת, הוצאות נסיעה לביקור בנכס (לפי כללים מסוימים) ועוד. כמו כן, במידה וקיימת אמנת מס מול אותה מדינה, יקוזזו המיסים ששולמו בחו"ל מהמיסים שיש לשלם בארץ.

מסלול 15%

המסלול השני הינו של 15% ללא אפשרות קיזוז הוצאות (למעט פחת) וללא זיכוי על מס ששולם בחו"ל.

לסיכום: לא ניתן לתת המלצה גורפת איזה הוא המסלול הכדאי ביותר. עליכם לבדוק לכל נכס בחו"ל איזה מסלול מס יביא אותכם למינימום תשלום. לדוגמא, אם היו לכם הרבה הוצאות, כמו שיפוץ גדול, יש יתרון בתשלום מס לפי השיעור השולי. אבל אם היו לכם הרבה הכנסות ומעט הוצאות, אז מסלול 15% עשוי להביא לכם תשלום מס נמוך יותר.

.

האם להשקיע בנדל"ן במדינה אחת או יותר

יש לכם כבר השקעה אחת בנדל"ן בחו"ל ואתם ורוצים לבצע השקעה נוספת, אבל מתלבטים האם להשקיע באותה מדינה או במדינה אחרת.

אולי יש לכם מספיק כסף לכמה השקעות נדל"ן ואתם מתלבטים האם להשקיע את המאמץ במקום אחד או לפזר לכמה מדינות.

יש מספר שיקולים שאתם צריכים לקחת בחשבון.

אסקור אותם בקצרה:

פיזור

השקעה במספר מדינות מאפשרת לכם ניהול סיכונים באמצעות פיזור. יתכן משבר כלכלי מקומי, סיכונים פוליטיים, שינויים בחקיקה ועוד. באמצעות הפיזור תקטינו את הסיכונים הללו.

סיכוני מטבע

אף אחד לא יודע מה יקרה בשוק המט"ח. קיים יתרון בפיזור מטבעי במסגרת פיזור הסיכונים, כמובן כאשר ההשקעות נעשות במטבעות שונים, למשל דולר ואירו.

רואה חשבון והכנת דוח שנתי

בכל מדינה יש חובה להגיש דוח שנתי (לפחות אחד), כך שיש יתרון בהשקעה במדינה אחת. היתרון בא לידי ביטוי גם מההיבט הכספי של חסכון בעלויות (למרות שבכל מקרה תדרשו לשלם לרו"ח תוספת על נכס נוסף), ויתרון בגלל החסכון בהתעסקות – אתם עובדים פעם אחת מול אותו גורם, מכירים את הכללים, יודעים מה נדרש וכו'. חסכון בבירוקרטיה ובלבול מוח.

היכרות עם השוק

כבר עשיתם חקר שוק, אתם מכירים את האזורים השונים, אתם יודעים איפה מחפשים נתונים ומוצאים מידע, מכירים את אנשי המקצוע והיועצים למיניהם. יצרתם קשר בלתי אמצעי עם מישהו מהם ואתם סומכים עליו. אתם מכירים את החוקים ויודעים מה הכללים, כך שלא תצטרכו ללמוד ולהכיר נוספים.

מיסוי

אפשר לנצל תקרות מיסוי ופטורים למיניהם במדינות השונות. למשל, בחלק מהמדינות יש חבות מס החל מסכום מסוים (משהו כמו נקודות זיכוי אצלינו), כך שאם יש לכם  השקעות במדינות שונות, כאשר בכל אחת מהן יש סף מסוים לתשלום המס – אתם מרוויחים פה "הנחה" בתשלום המס הכולל. כנ"ל לגבי רווחי הון, מס רכישה וכו'.

מינוף

אם אתם בונים על מינוף בד"כ יש יתרון בריכוז השקעות. מכירים אותכם, אתם יודעים איפה לוקחים מימון, התהליכים מוכרים וכו'. במקרים מסוימים יש אפשרות לקחת הלוואה לרכישת נכס נוסף באמצעות משכון נכס קיים. זהו יתרון גדול במינוף השקעות, ואפשר אפילו להגיע להשקעה שניה או יותר ללא הון עצמי בכלל.

חברת ניהול

אתם עובדים מול חברת ניהול אחת. מכירים אותה וסומכים אליה. יש לכם הרבה פחות כאב ראש והתעסקות מאשר עבודה עם מספר חברות ניהול במדינות שונות.

שפה

נוח לכם לעבוד בשפה מסוימת. אולי אתם אפילו יודעים אותה. בכניסה למדינה נוספת במקרים רבים השפה כבר לא תהיה מוכרת ותצטרכו לעבוד שעות נוספות עם google translate

פתיחת חשבונות בנק

ובירוקרטיות למיניהן. עשיתם אותן פעם אחת. אז למה לעשות עוד פעם.

.

.

ניוד מוצרים פנסיוניים

ניתן לנייד בין המוצרים הפנסיוניים השונים: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל כבר משנת 2008.

האם זה כדאי? מה השיקולים? וממה צריך להיזהר?

לניוד יש מספר יתרונות אבל הוא דורש בדיקה מעמיקה בכדי שלא תפגעו.

אחד היתרונות המרכזיים שבגללם מבצעים ניוד הוא גובה דמי הניהול. השפעתם של דמי הניהול על הצבירה בגיל פרישה עשוי להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים, ולמאות ואף אלפי שקלים בקצבת הזקנה החודשית.

יתרון נוסף שמביא לניוד הכספים לקופת גמל הוא הגמישות במסלולי ההשקעה.

אלמנט נוסף שבגללו עשויים לבצע ניוד הוא איכות השירות של החברה.

מצד שני, לפני ביצוע הניוד, יש מספר נקודות שיש לבדוק היטב, בכדי לא להיפגע.

ריכזתי את הנקודות העיקריות, אבל בכל מקרה יש לבדוק כל מקרה לגופו ולקבל החלטה שמתאימה לאותו מבוטח.

הנקודות העיקריות שרצוי לבדוק הן:

אובדן רכיבים ביטוחיים – מכיוון שגם בקרן הפנסיה וגם בביטוח המנהלים יש רכיבים ביטוחיים, המעבר בניהם עשוי לשנות את הביטוחים שיש למבוטח. כמו כן עשוי לגרום לחיתום מחדש ותקופת אכשרה. הדבר קריטי במיוחד כאשר היה שינוי במצבו הרפואי של המבוטח. לעומת זאת, קופת גמל אינה כוללת רכיב ביטוחי כלל, כך שמצד אחד יש פה חסכון בתשלומי הביטוח, אבל מצד שני יתכן והמבוטח ירצה לרכוש ביטוח בנפרד לפי הצורך.

אובדן תשואה מובטחת בקרן פנסיה – קרנות הפנסיה כוללת אגח מיועד עם תשואה מובטחת על חלק מהצבירה. בניוד מקרן פנסיה המבוטח מפסיד יתרון זה.

אובדן מקדם מובטח בביטוח מנהלים – במידה וקיים מקדם מובטח בביטוח מנהלים ישן (מלפני 2013), יש לבדוק היטב את כדאיות הניוד. פרמטרים עיקריים שמשפיעים על השיקולים הם גובה המקדם (ככל שהמקדם יותר נמוך, כדאיות הניוד יורדת), סכום הצבירה, גיל המבוטח. הדבר דורש ביצוע סימולציות תוך הנחת תשואות עתידיות

מוצר הוני – בהעברת מוצר הוני למוצר קצבתי תאבדו את היכולת לחזור חזרה למוצר הוני. מוצר הוני נותן בגיל פרישה סכום חד פעמי ולא קצבה חודשית. למבוטחים שונים יש העדפות שונות לגבי אופן קבלת הכספים בגיל פרישה. יש יתרונות וחסרונות הן לקצבה והן לסכום הוני חד פעמי. מוצרים הוניים הינם ביטוחי מנהלים ישנים וקופות גמל ישנות.

ביטוח אובדן כושר עבודה כללי לעומת מקצועי – ביטוח המנהלים כולל בד"כ ביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי, כך שגם אם תוכלו לעבוד אבל לא במקצוע שלכם תזכו בדמי הביטוח. לעומת זאת בקרן הפנסיה הביטוח הוא כללי, ולכן יש סיכוי שתאלצו לעבוד במקצוע אחר, במידה ולא תוכלו לעבוד במקצוע שלכם.

מה יקבלו השארים במקרה מוות – קצבה או סכום חד פעמי. רכיב ביטוח החיים, אשר משלם במות המבוטח לפני גיל פרישה, שונה בין ביטוח מנהלים לקרן הפנסיה. כאמור, לקופת גמל אין רכיב ביטוחי כלל.

גיל הפרישה – ישנם מוצרים אשר לפי הגדרה יכולים לשלם קצבה כבר מגיל 60, ואילו אחרים רק בגיל 67 (או גיל אחר שיקבע המחוקק).

חוזה או תקנון – ביטוח הנהלים פועל לפי חוזה שלא ניתן לשינוי בין חברת הביטוח למבוטח, ואילו קרן פנסיה פועלת לפי תקנון שעשוי להשתנות עם הזמן

וותק וגיל הכניסה – הניוד בד"כ מאפס את גיל הכניסה והוותק של המבוטח לגבי צבירת הזכויות שלו בקרן הפנסיה, דבר שעשוי להיות בעל השפעה על הרכיבים הביטוחיים.

שיקולי מס – למשיכה כסכום הוני או תשלום קבצה יש הגדרות מיסוי שונות. ייתכן ולחוסך מסוים יש כדאיות בחינת המיסוי בבחירה של אחד מהם.

לסיכום, יש שיקולים רבים שדורשים בדיקה לפני ביצוע הניוד. ניוד הוא בד"כ מהלך של "נגעת – נסעת" שאין ממנו דרך חזרה. ברוב המקרים לא ניתן לקבל זכויות שהיו לפני הניוד במקרה של חרטה. לכן חשוב מאוד לבדוק היטב את כל ההיבטים ויש חשיבות להתייעץ עם איש מקצוע מנוסה בתחום, אשר אינו בעל אינטרס והוא לא מרוויח מהמוצר שיש לכם או מהמוצר אליו אתם עוברים.

.

.

משפחת אבני – תיאור מקרה

נורית ויוסי אבני (שמות בדויים) חיים בתחושה של חוסר וודאות כלכלית. למרות שהם מרווחים יפה, איך שהוא הכסף נעלם להם בין הידיים ולא ברור להם מה מצבם הכלכלי האמיתי. הם חיים בצמצום יחסי (לא נוסעים הרבה לחו"ל, לא לוקחים עוזרת בית, נוסעים במכוניות לא חדשות). מצד אחד הם רוצים להעלות את רמת החיים שלכם ולהרגיש יותר נינוחים, אבל מצד שני הם חוששים מה יקרה להם לאחר גיל הפרישה, האם יהיה להם מספיק בכדי לחיות ברווחה ובו זמנית גם לעזור לילדים בתחילת חייהם הבוגרים? מאוד חשוב להם שהילדים ילכו ללימוד באוניברסיטה. האם הם יכולים לעזור לילדים בלימודים ובעיקר במחייה בתקופה זו? הם מאוד היו רוצים לעזור לילדים גם בקניית דירה בכדי לתת להם "פוש" ראשוני לחיים. האם יוכלו עוד כמה שנים גם להפסיק לעבוד וגם לעזור לילדים בקנית דירה? ואם כן באיזה סכום?

נורית ויוסי בשנות ה- 50 לחייהם, גרים בבית פרטי במרכז הארץ. לזוג שני ילדים – הגדול בצבא והקטן תלמיד תיכון.

יוסי איש כוחות הביטחון שהשתחרר לאחרונה ופתח עסק עצמאי.

יוסי מקבל פנסיה של 18,000 ₪ מהצבא והעסק מכניס למשפחה 13,000 ₪ בחודש. סה"כ 31,000 ₪ בחודש.

נורית מרוויחה 8,000 ₪ בחודש מעבודה כשכירה.

הפרשות פנסיוניות:

יוסי עדין לא מפריש מהעסק העצמאי.

נורית מפרישה מהשכר לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות.

הם רכשו לפני שנתיים נכס בחו"ל (בעזרת הלוואה) שמניב להם 1,000 ₪ בחודש.

סה"כ ההכנסות של התא המשפחתי הן 40,000 ₪.

למשפחה 3 רכבים – אחד ליוסי, אחד לנורית ועוד רכב שקנו לאחרונה לילדים.

המשפחה לא יודעת את מבנה ההוצאות שלה.

הם מעריכים שהבית שלהם שווה היום כ- 3 מיליון ₪. יש עליו יתרת משכנתה של 200,000 ₪ עם החזר חודשי של 4,000 ₪.

הלוואות נוספות שיש למשפחה:

יתרת הלוואה שנלקחה לשיפוץ של 40,000 ₪ עם החזר חודשי של 1,000 ₪

הלוואה למימון רכישת הנכס בחו"ל עם יתרה של 150,000 ₪ והחזר חודשי של 2,500 ₪

סה"כ החזר הלוואות חודשי של 7,500 ₪.

יש להם תיק השקעות מנוהל אצל מנהל תיקים, אבל הם לא זכרו כמה יש בו.

כמו כן, יש להם קרנות השתלמות שנפתחו ע"י המעבידים השונים. אין להם מושג כמה קרנות, באיזה בתי השקעות ומה היתרות העדכניות שלהם.

ניתוח המצב הקיים

לצורך בניית התזרים בוצע ניתוח של 3 חודשים אחרונים של ההוצאות בכרטיסי האשראי (5 כרטיסים!), חשבונות העו"ש (שני חשבונות), כולל הוראות קבע, שיקים ומזומן.

ואילו הממצאים:

הוצאות שוטפות כ- 20,000 ₪ בחודש.

בנוסף הם משלמים על ביטוחים 2,500 ₪ בחודש (ביטוחי בריאות, ביטוח סיעודי וביטוחי חיים), לא כולל ביטוחי רכב.

כמו כן יש הפקדה לחסכון של 1,500 ₪ בחודש.

ובנוסף, כאמור החזר הלוואות של 7,500 ₪ בחודש.

כלומר סה"כ הוצאות 31,500 ₪.

מבחינת התזרים החודשי של המשפחה כל חודש הם נשארים עם עודף של 8,500 ₪.

בבחינת תיק הנכסים הפיננסיים שלהם התקבלו הממצאים הבאים:

תיק השקעות של 400,000 ₪

סך כל קרנות השתלמות של שני בני הזוג הוא 300,000 ₪ אשר הן נזילות (בבדיקה הסתבר שניתן לעשות "השלכת וותק" מהקרנות הנזילות ולקרנות שאינן נזילות).

תוך כדי בדיקה, הם גילו שיש להם עוד 50,000 בקופות גמל שנשכחו. הקופות נפתחו לפני למעלה מעשור, חלקן ע"י מעסיקים קודמים וחלקן באופן עצמאי עבור הילדים.

בניתוח המאזן המשפחתי (נכסים מול התחייבויות), תוך שקלול שווי הנכסים שאינם פיננסיים (דירת מגורים, נכס בחו"ל, רכבים) והנכסים הפיננסיים, מצב המשפחה חיובי גם מבחינת הנכסים נטו וגם מבחינת הנכסים הפיננסיים נטו.

היערכות לסיכונים

אובדן כושר עבודה

בבחינה של סיכוני אובדן כושר עבודה המשפחה ערוכה היטב. כלומר אם אחד מבני הזוג יהיה במצב של חוסר יכולת לעבוד עדין יהיו להם הכנסות של 30,000 ₪ בחודש לפחות מהביטוח, מהפנסיה והכנסות פסיביות שיש להם.

מוות

במקרה של מוות של יוסי, לאחר שנלקחו בחשבון הקצבאות וביטוחי החיים שיש לו, עדין יש פער חודשי של כ- 1,300 ₪ בצרכים של התא המשפחתי, כלומר צורך בביטוח חיים של 400,000 ₪ (לפי תשואה של 3%). לאור איתנותה הפיננסית של המשפחה והנכסים שיש לה, עליהם לשקול האם אכן קיים צורך לרכוש ביטוח חיים ליוסי.

במקרה מוות של נורית, מכיוון שהיא צברה סכום קטן יחסית בביטוח המנהלים שלה, יש פער חודשי  גדול יותר של 5,500 ₪ בחודש, כלומר נדרש 1,600,000 ₪ ביטוח חיים.

מצב סיעודי

ביטוח סיעודי מספק – הן הביטוח המשלים של קופ"ח והן ביטוח פרטי נוסף.

גם לילדים יש ביטוח סיעודי פרטי שצובר ערכי סילוק גבוהים כבר מספר שנים, כך שניתן יהיה להפסיק לשלם אותו עוד כמה שנים ועדין להישאר עם כיסוי מספק.

פנסיה

הערכות לתקופת הפנסיה – הזוג ערוך היטב לגיל פרישה (בהנחה שנורית ממשיכה את אותן הפרשות לביטוח מנהלים עד גיל פרישה). ההכנסות המשותפות שלהם יביאו אותם להכנסה חודשית של כ- 25,000 ₪. בהתחשב שחלק מההוצאות הקיימות ירדו (למשל החזרי הלוואות) מצבם טוב מאוד.

בריאות

לנורית ויוסי יש ביטוח משלים בקופ"ח וגם ביטוח רפואי פרטי עם כיסוי לסיכוני בריאות עיקריים (השתלות, ניתוחים, תרופות).

יש להם ביטוחי בריאות כפולים. ביטול הכיסויים הכפולים יביא לחסכון של 500 ₪ בחודש.

יעדים משפחתיים

בבחינת היעדים של המשפחה בוצעה חלוקה ליעדים קבועים (כלומר שמתרחשים כל תקופה באופן שוטף) ויעדים חד פעמיים תלויי זמן.

יעדים קבועים

החלפת רכבים כל 3-5 שנים

טיול משפחתי גדול כל שנה-שנתיים

נסיעה זוגית לחו"ל פעם-פעמיים בשנה

יעדים חד פעמיים

תואר ראשון לילדים – מימון הלימודים ועזרה במימון המחייה השוטפת

מימון החתונות לילדים

עזרה בקנית דירה לכל ילד בסכום של חצי מיליון ₪

קרן חירום

סכום של 10,000 ₪ בפיקדון נזיל שישמש לכיסוי הוצאות שוטפות חד פעמיות לא צפויות, כמו החלפת מקרר, תיקון דוד שמש, רופא שיניים וכו'.

חסכון ליציבות כלכלית

סכום שיהווה רשת ביטחון לאירועים לא צפויים שאינם מכוסים ע"י ביטוח, או שייקח זמן עד שיתקבלו מהביטוח. החסכון צריך להיות נזיל במהירות (לא נכס נדל"ן למשל) כך שאם נוצר הצורך, ניתן להשתמש בו במהירות. לפי החישוב שעשיתי, החסכון הדרוש ליציבות כלכלית למשפחת אבני הוא סכום של 220,000 ₪.

המלצות

משכנתה

בבדיקת תנאי המשכנתה נמצא כי היא יקרה ועמלת הפירעון המוקדם קטנה. מומלץ לפרוע אותה. פירעון מוקדם של המשכנתה יביא לחסכון כולל של כ- 40,000 ₪ שהיו אמורים להיות משולמים לבנק על ריבית והצמדה. להלן פירוט המקורות לפירעון המשכנתה:

יש לפרוע את קופות גמל בסכומים קטנים יחסית (עד 8,000 ₪) ללא קנס וללא מס בהתאם לתקנות משנת 2015. את הכספים שיתקבלו להעביר לפירעון המשכנתה.

יתרת הכספים לפירעון המשכנתה תבוא מתיק ההשקעות (נעדיף להשתמש בכספים שבתיק ההשקעות ולא בכספים שנמצאים בקרנות ההשתלמות מכיוון שיש עליהם פטור ממס ריווחי הון).

כמו כן מהלך זה יגדיל את ההכנסה החודשית הפנויה של המשפחה ב- 4,000 ₪.

לאחר שינוי זה המשפחה תגדיל את העודף חודשי שלה ל- 12,500 ₪.

חסכון בדמי ניהול

מכיוון שיוסי, כאיש כוחות הביטחון לשעבר, מקבל תנאים טובים בבית השקעות מסוים, יש לנייד את קופות הגמל שנותרו לאותו גוף ובכך להוזיל את דמי הניהול.

חסכון ליציבות כלכלית

מכיוון שקרנות ההשתלמות נזילות, נייעד 220,000 ₪ בתוכן לחסכון ליציבות כלכלית.

קרן חירום

הפקדה חודשית של 1,000 ₪ תוקצה לקרן החירום (בהוראת קבע לפיקדון בבנק) עד שיצטבר בפיקדון הסכום הדרוש. לאחר מכן תופסק הוראת הקבע, עד שיעשה שימוש בכספי הפקדון, והמשפחה תידרש לחדש אותו.

כפל ביטוחים

חסכון עקב ביטול הביטוחים הכפולים ייתן סכום חודשי של 500 ₪ נוספים.

תוכנית למימוש היעדים

בהתאם לחישוב שעשיתי, החסכון הדרוש למימוש היעדים הקבועים הוא 6,000 ₪ בחודש.

היעדים החד פעמיים נפרשו על ציר הזמן. לצורך מימושם (בהתאם למועד של כל יעד), החישוב שעשיתי מראה כי נדרש חסכון חודשי של 8,000 ₪ (נלקחה בחשבון תשואה שנתית סולידית של 2% על החסכון).

המשפחה כבר מפקידה היום 1,500 ₪ לחסכון ועוד 1,200 לקרן ההשתלמות של נורית.

יוסי לא מפקיד כלל לקרן השתלמות. מומלץ להפקיד 18,400 ₪ בשנה (שהם כ- 1,500 ₪ בחודש) בכדי להנות מהטבת מס מקסימאלית כעצמאי.

לקחנו בחשבון שכבר יש סכום התחלתי בחסכון בגובה של 200,000 ₪ (בתיק ההשקעות, לאחר החזר המשכנתה) ועוד 80,000 ₪ מקרנות ההשתלמות (לאחר שהקצנו 220,000 ₪ לחסכון ליציבות כלכלית).

כתוצאה מכך יש להפקיד לחסכון לצורך מימוש היעדים החד פעמיים סכום נוסף של 3,800 ₪ כל חודש.

העודף התזרימי של המשפחה, לאחר החזר המשכנתה והחסכון בעלויות הביטוח הינו 13,000 ₪ בחודש. סכום ההפקדה לחסכון החודשי ליעדים עדין משאיר את המשפחה בעודף תזרימי, כך שהיא תוכל לעמוד בכל היעדים שקבעה לעצמה על סמך תוכנית זו.

במצב החדש נוצר עודף חודשי של כ- 3000 ₪. מעודף תקציבי זה, הזוג יוכל להשקיע יותר בעצמו, למשל בפיתוח אישי והכשרה מקצועית ו/או להגדיל את החסכון.

בעוד 5 שנים, כאשר מסתיימות שתי ההלוואות הנוספות, ההכנסה הפנויה של המשפחה תגדל בעוד 2,500 ₪ בחודש.

מכיוון שהעסק של יוסי בתחילת דרכו, הוא מאמין כי ההכנסות יגדלו בהמשך.

לאחר שיצטבר הון מספיק בחסכון, יש לשקול קנית דירה להשקעה (אולי על שם אחד הילדים, בכדי לחסוך מס רכישה) עם מינוף מתאים. בבוא העת יש לבנות תוכנית כך שהשכירות תכסה את המשכנתה, והם "יצמידו" את הכסף שלהם למחיר הנדל"ן בישראל, וזאת בכיוון שממילא הם מעונינים לעזור לילדים בדיור בארץ בשנים הבאות. כמה שנים לאחר מכן, כאשר יצטבר הון נוסף בחסכון, יוכלו לקנות דירה נוספת על שם הילד השני. במידה ויתקבלו בעתיד ירושות מההורים של נורית ויוסי, ניתן יהיה לבחון את ההחזר המשכנתאות על הדירות להשקעה, וכך כל ילד יקבל למעשה דירה מתנה, ללא חובות, שיוכל לגור בה או לקבל ממנה הכנסה פסיבית.

המלצה לסיום: הפרדת החשבון העסקי של יוסי מהחשבון המשפחתי. יש לפתוח חשבון נפרד עבור העסק העצמאי של יוסי, בו ינוהלו כל התקבולים והתשלומים ולהעביר בהוראת קבע סכום של 13,000 ₪ בחודש מהחשבון העסקי לחשבון המשפחתי. מהעודפים שייווצרו בחשבון העסקי, יוסי יוכל להמשיך לפתח את העסק בתקווה להגדיל את הכנסות בהמשך.

אז מה קיבלה משפחת אבני

תוכנית למימוש יעדים לשנים הבאות, שקט נפשי, עליה ברמת החיים

חסכון של 40,000 ₪ במשכנתה

חסכון של 500 ₪ בחודש עקב כפל ביטוחים

חיסכון בדמי ניהול לאחר ניוד קרנות השתלמות

פירעון קופות גמל קטנות שנשחקות עם הזמן

קרן חירום וחסכון ליציבות כלכלית

תוכנית להתקדמות כלכלית, חסכון שוטף ורכישת שני נכסים מניבים

הפקדה לחסכון באפיקים פטורים ממס

מוכנות כלכלית לגיל פרישה

התאמת ביטוחי החיים, אובדן כושר עבודה, סיעוד ובריאות לצרכים של המשפחה

סיכום

משפחות רבות מתלבטות לגבי ההתנהלות הכלכלית שתביא אותן להשגת היעדים האישיים ומשפחתיים שלהם. חלקן אף מתקשות בהגדרת היעדים.

בעזרת ליווי שלי ובנית תוכנית אישית למשפחה, אשר כוללת מצד אחד את ההתנהלות השוטפת, ומצד שני מטפלת ביעדים לשנים הבאות, המשפחה יכולה להגיע גם לרווחה כלכלית ושקט נפשי וגם לקבל תוכנית איך לממש את היעדים שלה.

ההמלצות שניתנו למשפחת אבני נתפרו לפי הצרכים וההעדפות האישיות שלה ואינן בהכרח מתאימות לכם, אבל העקרונות והנושאים דומים. תהליך הייעוץ כולל כמה פגישות וחוברת מסודרת ומפורטת. החוברת מכילה הסבר על המצב הקיים, המצב המוצע עליו המשפחה רוצה להגיע, הפערים בין המצב הקיים למצב הרצוי, וכן תוכנית איך מגיעים למצב הרצוי. חוברת זו תלווה אותכם עוד שנים רבות.

אין ספק שתכנון כלכלי נדרש לכולם. לצערי לא לכולם ברור עד כמה הוא נדרש.

משפחות שמעוניינות בבניית תוכנית למימוש יעדים מוזמנות לפנות אלי:

בטלפון 052-2948196

ב- WhatsApp

במייל eyal@epy.co.il

.

תיק השקעות דיגיטלי

למי שרוצה שינהלו עבורו את תיק ההשקעות, אבל יש לו סכום קטן מהמינימום שדורשים מנהלי התיקים (בד"כ 200,000 ₪ ומעלה), יכול לעשות זאת באמצעות תיק דיגיטאלי, ועל הדרך גם לשלם פחות דמי ניהול מאשר למנהל תיקים בשר ודם.

קיימות בשוק 3 פלטפורמות לניהול תיק השקעות דיגיטלי (פירוט בהמשך). התהליך הבסיסי בכולן די דומה: פתיחת חשבון באינטרנט, כולל מילוי שאלון ממוחשב אשר מגדיר את העדפות המשקיע (מה טווח זמן ההשקעה, כמה הוא שונא סיכון, מה ההכנסות שלו, כמה השקעות יש לו בנוסף וכו'). המודל מגדיר את רמת הסיכון של הלקוח – מה אחוז המניות שיהיה בתיק. כל חברה כמובן מתפארת שהמודל שלה נפלא ונהדר. גם לאחר שהמודל קבע את רמת הסיכון, הלקוח יכול לשנות אותה.

המעקב אחר תיק ההשקעות גם הוא כמובן ממוחשב – באמצעות ממשק אינטרנטי ניתן לראות בכל רגע את מצב התיק, יתרה, האחזקות, התנועות והתשואות.

כאמור, כיום קיימות שלוש חברות שנותנות את השירותים הללו.

מיטב דש מנג'ר

מינימום 25,000 ₪

העברת הכספים מבוצעת לחשבונם בבנק הבינלאומי.

הכספים מושקעים בקרנות הנאמנות של מיטב דש בלבד.

אין דמי ניהול לתיק עצמו. למעשה התשלום היחיד הוא דמי הניהול של קרנות הנאמנות – כל קרן ודמי הניהול שלה.

חוויה אישית: באופן אישי לקח להם לשייך את הכסף שהעברתי להם יותר משבוע. כאשר הערתי להם על זה, קיבלתי תשובה לאקונית שלא טעמה את הצפיות שלי.

קישור למיטב דש מנג'ר

פסגות PRO

מינימום 20,000 ₪

באופן מוצהר הם לוקחים דמי ניהול בהתאם לרמת הסיכון של התיק. בפועל העמלות היחידות שמשלמים הם דמי הניהול של קרנות הנאמנות.

העברת הכספים מבוצעת לחשבונם בבנק לאומי.

הכספים מושקעים בקרנות הנאמנות של פסגות בלבד.

חוויה אישית: נראה שמאוד "רעבים" ללקוחות חדשים כך שהשירות שלהם מאוד מהיר ואדיב. קיבלתי יחס אישי בכל תהליך פתיחת התיק והעברת הכספים.

נראה שהם פחות קצת מתקדמים טכנולוגית ממיטב דש. למשל את האסמכתא של ביצוע ההעברה שולחים להם במייל, כאשר אצל מיטב דש טוענים את האישור באתר. פסגות שולחים כל חודש בדואר ישראל (בנייר!) את מצב התיק. ביקשתי לקבל את הדוחות במייל – הם אמרו שאופציה כזו לא קיימת עדין…. חבל.

דרך אגב, המערכות הממוחשבות של מיטב דש ופסגות זהות לגמרי. אותו בית תוכנה פיתח אותן..?

קישור לפסגות פרו

וידאה

שייך לבנק לאומי

מינימום 50,000 ₪

דמי ניהול של תיק עד 250,000 ₪ הינו 0.7% מהשקל הראשון. ככל שהסכום עולה, דמי הניהול יורדים עד ל- 0.3% בתיק מעל 2 מיליון ₪.

בנוסף לדמי ניהול האלו, בדומה לניהול תיקים "רגיל", יש עלויות נוספות, כגון עמלות קניה ומכירה ודמי משמרת.

מבנה עמלות זה הרבה יותר אוביקטיבי ושקוף. אצל בתי ההשקעות משלמים את דמי הניהול של הקרן, אבל בחירת הקרן נעשית ע"י בית ההשקעות ולא ע"י הלקוח, כך שלמעשה הלקוח לא יודע מה יהיו דמי הניהול שהוא ישלם בפועל. כמו כן, עשוי להיות פה גם ניגוד אינטרסים בין המשקיע לבית ההשקעות – בית ההשקעות עשוי להשקיע בקרנות היקרות יותר, מכיוון ששם יש לו רווחיות גבוהה יותר. לעומת זאת בוידאה דמי הניהול קבועים וידועים מראש, ואינם תלויים באופי ההשקעה.

וידאה מלאים סופרלטיבים על מודל קביעת רמת הסיכון שלהם זוכה פרס נובל, אבל בפועל היו פה ושם דיבורים ברשת שיש איתו בעיות (לא מניסיון אישי).

תיקי ההשקעות שלהם מורכבים ממוצרים עוקבי מדד, ולא מקרנות נאמנות או ניירות ספציפיים.

אם בחברות האחרות ראינו שהן משקיעות רק בקרנות הנאמנות של עצמן, אז ניתן להגיד שכאן ניהול התיק יותר אובייקטיבי מכיוון שהם לא מחויבים להשקעה במוצרים מסוימים. 

יתרון נוסף הוא שהכסף נמצא בחשבון הבנק של המשקיע עצמו, ולא בבית ההשקעות.

קישור לוידאה

.

.

מסלולי הביטוח בקרן הפנסיה – מה לבחור?

השורה התחתונה: ההבדל בין המסלולים השונים הוא בגובה הכיסוי הביטוחי (ריסק) שהם נותנים. ככל ששיעור הריסק גבוה יותר, כך שיעור החיסכון לזקנה יורד ולהפך.

הכיסוי הביטוחי הינו עבור שני מקרים: אובדן כושר עבודה ומוות.

הערה כללית: מאמר זה נותן סקירה כללית ואינו מחליף ייעוץ אישי. אין הדברים הכתובים כאן משום המלצה לביצוע או אי ביצוע פעולה כלשהי.

החל מאמצע 2018 נקבעו 7 מסלולים אחידים לכל קרנות הפנסיה. בניגוד למצב שהיה לפני כן, בו לכל קרן היו כמות ומהות שונה של מסלולים, כיום המסלולים הם אחידים, במטרה להגביר את התחרות בין הקרנות באמצעות השוואה קלה יותר ביניהן.

לפני שנצלול למסלולים, הסבר קצר על הכיסויים הביטוחיים שקרן הפנסיה נותנת:

נכות – מדובר על ביטוח אובדן כושר עבודה (שיקרא להלן אכ"ע – ראה מאמר נפרד בנושא כאן). הכיסוי המירבי של אובדן כושר עבודה הינו 75%.

שארים – ביטוח למקרה מוות אשר משולם לבן/בת זוג וילדים עד גיל 21 (הסבר מפורט מה מקבלים השארים בהמשך מאמר זה).

מסלולי קרנות הפנסיה הם:

1. נכות 75% שארים 100% (למעט גבר המצטרף מגיל 41) – מסלול ברירת המחדל
2. נכות 75% (למעט גבר המצטרף מגיל 41) שארים 100% (למעט גבר המצטרף מגיל 47)
3. נכות 75% (למעט גבר המצטרף מגיל 41) שארים 100% (למעט גבר המצטרף מגיל 41)
4. נכות 75% שארים 40%
5. נכות 37.5% שארים 100% (למעט גבר המצטרף מגיל 45)
6. נכות 37.5% שארים 40%
7. נכות 75% שארים 100% לפורשים עד גיל 60 (למעט גבר המצטרף מגיל 49)

הסבר על המסלולים ועל ההבדלים בניהם:

מסלולים 1-3 – לגבר שהצטרף לפני גיל 41 ולאישה (בכל גיל) אין הבדל בין מסלולים 1-3. לגבר שהצטרף מאוחר יותר, אחוז הכיסוי לנכות ולשארים יורד בהתאם לגיל ההצטרפות (את אחוז הכיסוי בכל גיל יש לבדוק בתקנון קרן הפנסיה).

מסלול 4 – ביטוח אכ"ע מקסימלי (75%) ופחות ביטוח שארים (40% במקום 100%).

מסלול 5 – פחות ביטוח אכ"ע (37.5% שהם חצי מהביטוח המקסימלי של 75%) ויותר ביטוח שארים (100%).

מסלול 6 – מסלול עתיר חסכון. באמצעות הקטנת שיעורי הביטוח, יש גידול של הקצבה המתקבלת בגיל פרישה. שיעורי הביטוח במסלול זה הם המינימליים האפשריים (נכות 37.5% ושארים 40%).

מסלול 7 – הגבלת הכיסוי הביטוחי עד גיל 60 בתמורה להגדלת הכיסוי הביטוחי לשארים.

הכיסויים הביטוחים ניתנים עד גיל 67. ניתן לבחור גיל שונה לסיום הכיסוי הביטוחי: 60, 62, או 64.

מעבר ל- 7 המסלולים הללו, ישנן קרנות בהן קיים "מסלול ביטוח אישי" המאפשר קביעת שיעורי כיסוי אחרים.

גיל ההצטרפות הינו גיל הכניסה לקרן הפנסיה הראשונה ומותנה בהפקדות רציפות (כלומר ללא הפסקה של מעל שנה בהפקדות). משיכת חלק מכספי התגמולים עשוי לקבוע מחדש את גיל ההצטרפות.

מה מקבלים השארים?

אסביר בקצרה מה מקבלים השארים במקרה מוות של המבוטח.

לצורך הנוחות של ההסבר אניח שהמבוטח נמצא במסלול של 100% שארים והשכר המבוטח הינו 10,000 ₪.

האלמן/אלמנה יקבלו לכל ימי חייהם 60% מהשכר המבוטח (6,000 ₪).

כל היתומים יחד יקבלו 40% מהשכר המבוטח (4,000 ₪) עד גיל 21 (יתום מוגבל יקבל קצבה לכל ימי חייו). במקרה שאין אלמן/אלמנה הילדים יקבלו 100% מהשכר הקובע.

20% יקבל הורה נתמך (במידה ויש הורה נתמך), אך סך כל הקצבאות לא יעלה על 100% מהשכר הקובע.

במקרה מוות כאשר אין שאירים העונים על הגדרת השאירים בתקנון הקרן (לדוגמא במקרה מוות של רווק ללא ילדים) ישולם סכום החיסכון כסכום חד פעמי למוטבים (לכן חשוב לקבוע מוטבים בקרן הפנסיה).

איזה מסלול לבחור?

בחירת המסלול המועדף תלויה במספר גורמים: מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש, אלמן), ילדים, גיל הילדים (מעל או מתחת גיל 21), מצב פיננסי של המשפחה, ביטוחים נוספים והעדפות אישיות.

אסביר על כל אחד מהגורמים הללו:

מצב משפחתי – חוסך שאינו נשוי (רווק, גרוש או אלמן) ללא ילדים, או ילדים מעל גיל 21, לא צריך ביטוח שארים שהרי אין לו שארים מבחינת קרן הפנסיה. לפי שיקול דעתו הוא יכול לבטל את הכיסוי לביטוח שארים. ניתן לבטל רק ביטוח שארים לבן/בת זוג לפי המצב המשפחתי. יש לדווח על כך לקרן הפנסיה כל שנתיים, אחרת היא אוטומטית תגבה ממכם את תשלומי הביטוח בתום השנתיים ממועד הדיווח האחרון.

שימו לב: ויתור על כיסויים ביטוחיים עשוי להשפיע על תקופת האכשרה (של 60 חודשים) לאחר חידושם.

מצבו הפיננסי של המבוטח עשוי להשפיע על גובה הכיסוי שהוא צריך. חוסך שיש לו חסכונות ונכסים רבים (או צבר אותם במהלך חייו) יתכן ויחליט להקטין את הכיסויים הביטוחיים שלו, מכיוון שבמקרה אירוע של אובדן כושר עבודה או מוות יהיו לו (או לשאריו) מספיק חסכונות בכדי להמשיך להתקיים בכבוד. כאמור, הקטנת הכיסויים הביטוחיים תגדיל את הקצבה בגיל פרישה.

במידה ויש לחוסך ביטוחים נוספים, עליו לבדוק את הצורך בכיסויים שנותנת קרן הפנסיה. כבר הסברתי במאמר נפרד (כאן) שביטוח אובדן כושר עבודה נותן רק עד 75% מהשכר, גם אם שילמנו יותר מכך במסגרת הביטוח. כמו כן אם יש לכם ביטוח חיים חיצוני לקרן, למשל במסגרת ביטוח המשכנתה, עליכם לבחון את גובה ביטוח השאירים שאתם צריכים במסגרת קרן הפנסיה. אם הוא יותר מידי – הקטינו אותו, וכך תקבלו פנסיה גדולה יותר.

לגבי העדפות האישיות – כל אחד לפי שיקול דעתו. ישנם כאילו שיעדיפו מסלול עתיר חסכון, ובכך יגדילו את הקצבה שלהם לאחר הפרישה, על חשבון הכיסוי הביטוחי, וישנם כאילו שיעדיפו לשלם יותר על ביטוח במחיר של הקטנת הקצבה בפנסיה.

בקשו מסוכן הביטוח או מקרן הפנסיה שלכם שיציגו לכם סימולציה של גובה הקצבה במצבי ביטוח שונים. כלומר כמה קצבה תקבלו במסלול עתיר חסכון (מסלול 6), לעומת מסלול עתיר ביטוח (1-3), ולעומת המסלולים האחרים. בצורה זו תוכלו לקבל החלטה מושכלת מה מתאים לכם וכמה זה עולה (כלומר האם עלות הביטוח שווה את הפגיעה בגובה הפנסיה).

האם ניתן לעבור בין מסלולים?

ניתן לעבור בין המסלולים בכל עת.

המסלולים הללו הינם של מצטרפים חדשים. מי שיש לו קרן פנסיה ישנה יותר, יכול (אך לא חייב) לעבור מהמסלולים הישנים למסלולים החדשים, אבל לא ניתן לחזור למסלולים הישנים. יתכן ולמצטרפים וותיקים ישנם מסלולים טובים יותר, לכן יש לבדוק היטב לפני המעבר למסלולים החדשים.

מתי כדאי לעבור בין מסלולים?

יש לבחון מעבר בין מסלולים בהתאם לשינוי המצב המשפחתי – נישואין, גירושין, התאלמנות, הולדת ילדים, הילדים עברו את גיל 21, שינוי במצב הפיננסי (למשל צבירת נכסים וחסכונות), ביטוחים חיצוניים לקרן הפנסיה.

בכל פעם שיש שינוי באחד או יותר מהפרמטרים הללו, יש לבחון האם המסלול הנוכחי מתאים למצב החדש.

כמובן שלאורך החיים יכולות גם ההעדפות האישיות להשתנות, ויש להתחשב גם בכך.

לסיכום, משימות לביצוע:

• לבקש סימולציה של הקצבה במסלולים השונים
• לעדכן את המסלול בהתאם לפרמטרים הרלוונטיים שציינתי
• לוודא שאין חסר, כפל או יתר ביטוחים (ביטוח חיים וביטוח אכ"ע) בין קרן הפנסיה לביטוחים חיצוניים לקרן
• להודיע לקרן הפנסיה במידה ואין בן/בת זוג
• לחזור על ההודעה הנ"ל כל שנתיים
• לקבוע מוטבים
• לחזור על כל התהליך בכל שינוי במצב המשפחתי, במצב הפיננסי, בביטוחים החיצוניים ובהעדפות האישיות

.

רוצים לקבל עוד פרטים על תכנון כלכלי לניהול הנכסים המשפחתיים? לחצו כאן

.

חסכון לכל ילד – מה יוצא לילד מזה?

תזכורת קצרה על "חסכון לכל ילד":

ביטוח לאומי מפקיד לכל ילד 50 ₪ בחודש (51 ₪ החל מינואר 2019) בקופת גמל להשקעה או בתוכנית חסכון לפי בחירת ההורים. ההורים יכולים להכפיל את הסכום מתוך קצבת הילדים. בנוסף, בגיל 18 ניתן מענק של 500 ₪, ובגיל 21 מענק נוסף של 500 ₪ (למי שלא משך את הכספים לפני גיל 21).

התוכנית הממשלתית החלה בינואר 2017, עם הפקדות רטרואקטיביות ממאי 2015.

מהם מסלולי השקעה?

בקופת גמל הכספים מושקעים בשוק ההון וניתן לבחור באחת מאפשרויות ההשקעה הבאות:

• סיכון מועט
• סיכון בינוני
• סיכון מוגבר
• הלכה
• שריעה

בכל עת ניתן לשנות את מסלול ההשקעה בקופת הגמל.

לאור ניסיון העבר, לאורך זמן רב התשואות בשוק ההון מגיעות בממוצע לכ- 9% בשנה (בסיכון מוגבר). אבל כמובן שתשואה זו אינה מובטחת.

חשוב לציין כי החסכון בקופות הגמל הללו פטורות מדמי ניהול, כך שאם אתם בכל מקרה רוצים להשקיע בקופת גמל להשקעה אז יש יתרון בחסכון לכל ילד.

באפיק החיסכון הבנקאי תקבלו ריבית מובטחת לפי אופי התוכנית:

• ללא תחנות יציאה עד גיל 18.
• תחנת יציאה כל 5 שנים אשר מאפשרת שינוי מסלול החיסכון בכל 5 שנים.

מסלולי החיסכון:

• ריבית קבועה לא צמודה- הריבית לתקופת החיסכון תקבע מראש ולא תשתנה במהלך כל התקופה. הריביות היום הן סביב 2-3% בתוכנית ללא תחנות יציאה.
• ריבית קבועה צמודה למדד המחירים לצרכן- ריבית קבועה שתוצמד לשינוי במדד המחירים לצרכן. הריביות היום הן סביב 1-1.65% בתוכנית ללא תחנות יציאה.
• ריבית משתנה- הריבית תקבע כמרווח מריבית הפריים ותשתנה בכל מועד שבו יחול שינוי בריבית הפריים. הריביות היום הן סביב פריים מינוס 1-1.3% בתוכנית ללא תחנות יציאה.

שימו לב שאחרי גיל 18 הריביות שנותנים הבנקים יורדות משמעותית, כך שיש לזה השפעה בשיקולים האם להשאיר את החסכון בבנק לאחר גיל 21 (בגיל 21 המדינה נותנת מענק של 500 ₪).

באיזה מסלול השקעה לבחור?

בואו נעשה קצת חישובית מתמטיים:

50 ₪ לאורך 18 שנה יתנו נומינלית 10,800 ₪ (ללא המענקים של 500 + 500).

בריבית של 3% (הריבית המיטבית שהבנקים נותנים היום) נקבל 14,297 ₪.

בריבית של 9% נקבל 26,817 ₪.

אם תמתינו עד גיל 21 ותקבלו את המענקים בגובה 1000 ₪, ובהנחת תשואה שנתית של 9% בקופת גמל, בגיל 21 יהיה לילד שלכם סכום של כ- 35,700 ₪.לעומת כ- 16,500 ₪ בחסכון בנקאי בריבית של 3%.

במידה ותכפילו את סכום ההפקדות ובהנחת תשואה שנתית של 9% בקופת גמל, בגיל 21 יהיה לילד סכום של כ- 71,000 ₪. לעומת זאת, אם תבחרו לחסוך את הכסף בבנק יהיו לילד בגיל 21 (בתשואה של 3%) כ- 32,000 ₪.

הערה: כל החישובים הם לפני ניכוי מס רווחי הון (שהיום הוא 25% מהרווח הנומינלי בקופות הגמל ו-15% מהרווח הריאלי בחיסכון הבנקאי) וכאמור אין הבטחת תשואה בקופת גמל.

האם כדאי לחסוך 50 ₪ נוספים בחסכון לכל ילד?

אם יש לכם משכנתה או הלוואה בריבית נמוכה יותר מהתשואה שתקבלו על החסכון, אז יש טעם בהגדלת החסכון לילד.

הערה חשובה לסיום: הדיון הזה נכון גם למצב שיש לכם חסכון למשל בקרן ההשתלמות נזילה ואתם במקביל לוקחים משכנתה או הלוואה. חישבו רגע: האם תבחרו לקחת הלוואה ולהישאר עם קרן ההשלמות, או לפרוע את קרן ההשתלמות ולהקטין את ההלוואה? האם התשואה של קרן ההשתלמות שלכם גבוהה יותר מהריבית על ההלוואה? האם הייתם לוקחים הלוואה בשביל להשקיע בשוק ההון?

.

.

ביטוח אובדן כושר עבודה – איך לא תשלמו יותר מידי

נתחיל מהשורה התחתונה: לא תקבלו יותר מ- 75% מהשכר גם אם תעשו ביטוח על יותר מזה!

לתשומת ליבכם: ההסבר להלן הינו כללי בלבד, ואינו ניתן ע"י סוכן ביטוח. אין באמור משום ייעוץ לביצוע או אי ביצוע פעולה כלשהי. אין לראות באמור תחליף לייעוץ אישי. כל המסתמך על מידע זה עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

ועכשיו להסבר המלא:

ביטוח אובדן כושר עבודה (או בשמו היותר חינני א.כ.ע) נועד לתת מענה לאי יכולת לעבוד, מעל 90 יום, מסיבה של תאונה או מחלה, באופן קבוע (כלומר עד גיל פרישה) או זמני (לפני גיל פרישה), באופן מלא (כלומר לא ניתן לעבוד בכלל – לפחות 75%) או חלקי (ניתן לעבוד במשרה חלקית של 25% עד 75% מיכולת העבודה).

שימו לב שבטח כבר יש לכם ביטוח אובדן כושר עבודה. זה חלק מקרן הפנסיה או מביטוח המנהלים שלכם. לעומת זאת, אם הביטוח הפנסיוני שלכם הוא קופת גמל, אז הוא לא כולל ביטוח א.כ.ע.

הביטוח ישולם לאחר 90 יום של אובדן כושר עבודה. התשלום הינו ברוטו, כלומר ירדו ממנו מס הכנסה וביטוח לאומי.

התשלום הינו עד גיל הפרישה או עד תום אובדן כושר העבודה.

במקרה של אובדן מלא תקבלו תשלום של 75% מההכנסה ברוטו הממוצעת שלכם בשנה האחרונה. זהו התשלום שקבלו מכל חברות הביטוח והפנסיה יחד. במידה ויש לכם יותר מביטוח אחד – יבוצע קיזוז בין החברות ולא תקבל יותר. כלומר זרקתם סתם כסף לפח וחברת הביטוח התעשרה על חשבונכם.

הדבר נכון גם לעצמאיים, שלעיתים סוכן הביטוח משכנע אותם להגדיל את כיסוי הביטוחי. זה לא יעזור. גם עצמאי לא יקבל מכל הביטוחים שלו יחד יותר מ- 75% מההכנסות שלו ברוטו בשנה האחרונה.

בד"כ ביטוחי אובדן כושר העבודה, מעבר לתשלום החודשי, משלמים גם לקרן הפנסיה או לביטוח מנהלים את הפרמיה החודשית (זה נקרא שיחרור מהפקדות), כך שהזכויות הפנסיוניות שלכם לא יפגעו ותמשיכו לצבור זכויות עד לפרישה או עד לסיום תקופת אובדן הכושר. תבדקו שזה המצב הפוליסה שלכם.

אמרנו שהביטוח מתחיל לשלם לאחר 90 יום. אז מה עושים אם אתם רוצים לקבל תשלום לפני כן? ניתן לרכוש בנפרד כיסוי רטרואקטיבי על חלק מהתקופה של 90 הימים (סתם שתדעו: קוראים לזה פרנצ'יזה). עלויות הביטוח הזה אינן נמוכות, ויש לשקול האם אתם באמת צריכים אותו. בחלק מקרנות הפנסיה אתם משלמים על הפרנצ'יזה כברירת מחדל, ואם אתם רוצים לבטל אותה עליכם לפנות באופן יזום לקרן הפנסיה (כמובן לפני שאתם מבטלים תבדקו כמה אתם חוסכים ותשקלו האם זה כדאי לכם).

בעקרון יש שני סוגים של ביטוח א.כ.ע.: כללי ומקצועי.

הביטוח הכללי (שקיים בד"כ בקרן הפנסיה שלכם), משלם אם לא תוכלו לעבוד בכלל, גם לא במקצוע שונה מה שעבדתם ("אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או ניסיונו").

הביטוח המקצועי (שקיים בד"כ בביטוח המנהלים), משלם אם לא תוכלו לעבוד במקצוע שלכם ("בעיסוק שבו עסק עד אותה מחלה או תאונה או בכל עיסוק סביר אחר, התואם את נסיונו, השכלתו והכשרתו"). כפי שבוודאי אתם מבינים, יש יתרון משמעותי לביטוח מקצועי. ביטוח המנהלים גם מאפשר לעיתים לרכוש תוספת להגדרת עיסוק ספציפי (בתופסת תשלום כמובן).

מה ניתן לעשות אם יש לכם קרן פנסיה ואתם רוצים ביטוח מקצועי? ניתן לעשות בנפרד ביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי (נקרא לעיתים בשם המעניין "מטריה ביטוחית"). אבל, במקרה שאתם עושים ביטוח כזה, כדאי להקטין עד למינימום את הביטוח במסגרת קרן הפנסיה (בד"כ לא ניתן לבטל אותו בכלל), מכיוון שכאמור לא תקבלו יותר מ- 75% מהשכר שלכם..

והערה אחרונה לפני הסיכום: יתכן ובמקרה של א.כ.ע. אתם זכאים לתשלום מביטוח לאומי. שימו לב שבמקרים מסוימים (כתלות בתקנון קרן הפנסיה או פוליסת הביטוח) סכום זה יקוזז או לא יקוזז מהתשלום שתקבלו מביטוח א.כ.ע..

ועוד הערה באמת אחרונה: בכדי לבלבל, בקרן הפנסיה ביטוח אובדן כושר עבודה נקרא ביטוח נכות. שימו לב שלמעשה הוא אמור לכסות אובדן כושר עבודה מתאונה או ממחלה, בלי קשר אם הפכתם להיות נכים כתוצאה מהתאונה או המחלה, כך שחוץ מלבלבל ממש לא ברור למה הם בחרו בשם הזה. ודרך אגב, סתם שתדעו, אתם יכולים להפוך לנכים ולהמשיך לעבוד בעיסוק שלכם באופן מלא, ולא לקבל שום פיצוי ממה שהם קוראים ביטוח נכות. כמו שאמרתי – בכדי לבלבל.

לסיכום, מה חשוב לבדוק:

• קודם כל ולפני הכל תבדקו שיש לכם ביטוח אובדן כושר עבודה.

• שנית, תבדקו שאין לכם כפל ביטוחים מעבר ל- 75% מההכנסה.

• תבדוק שיש לכם שיחרור מהפקדות פנסיוניות.

• תבדקו האם אתם משלמים עבור פרנצ'יזה והאם אתם צריכים אותה.

• תבחנו את הצרכים המשפחתיים: האם קיצבה של 75% מהשכר מספיקה לכם? במידה ולא – תערכו בהתאם (למשל ע"י חסכון לשעת חירום, יצירת הכנסה פסיבית וכו').

• עצמאיים – שימו לב הביטוח הוא מההכנסה המדווחת בדוח השומה. אם יש לכם הכנסות לא מדווחת, אתם לא יכולים לרכוש עבורם ביטוח אובדן כושר עבודה.

• זה ממש לא ביטוח תאונות אישיות – על כך במאמר נפרד. ביטוח תאונות אישיות עולה הרבה ונותן מעט מאוד – תשקלו טוב האם ביטוח תאונות אישיות אכן דרוש לכם.

.

.