הלוואות חברתיות (P2P)

ב 4-5 שנים האחרונות נכנס לעולמינו מושג חדש "הלוואות חברתיות" – הלוואות עמית לעמית. אנחנו מכירים חברות כמו UBER ל"נסיעות חברתיות" או Airbnb ל"לינה חברתית", אשר לקחו את המושג חברתי רחוק מידי. כעת נסקור את הנושא ונציג יתרונות למשקיע.

הלוואה חברתית הינה הלוואה בין אנשים – מי שיש לו כסף פנוי מלווה את הכסף למי שזקוק לו.

הלוואות חברתיות יכולות לתת מענה ראוי לשני הצדדים: ללווה – קבלת הלוואה למי שסורב במוסדות המסורתיים (בעיקר בנקים) ו/או קבלת תנאים טובים יותר, ולמלווה – כמשקיע, מתן אפשרות להשקעה סולידית יחסית בתשואה סבירה בעולם של ריביות אפסיות.

לאחר הסרטון, מאמר מפורט בנושא, בעיקר עבור המשקיע המתלבט.

בארץ ישנן מספר חברות אשר מהוות פלטפורמה לחיבור בין הלווים למלווים. תפקיד החברה הוא להפגיש (בצורה אנונימית ואינטרנטית כמובן) בין המלווה ללווה, לנהל את כל האופרציה של הפקדת הכסף ע"י הלווה, לתת את הכסף למלווה, לדאוג לקבלת התשלומים השוטפים מהלווה ולטפל בסוגיות משפטיות של גבית החוב במידת הצורך.

תפקיד לא פחות חשוב של חברות ההלוואות החברתיות הינו לבחון את כושר ההחזר של הלווה הפוטנציאלי, מצד אחד, מצד שני ליצור איזו שהיא בטוחה להחזר ההלוואה למלווה. כמו כן, לחברות יש מנגנונים לפיזור בין ההשקעות של המלווים להלוואות בצורה מיטבית בכדי להקטין את הסיכון למלווה ולהגדיל את התשואה שלו.

בארץ יש מספר חברות כאילו. טריא, בלנדר, הומי (משכנתאות חברתית) וחברות שמתמחות במימון לעסקים: BTB, קרדיט פלייס, ביזלנד.

חברת eLoan הודיעה על הפסקת פעילתה ביולי 2019 לאחר שנרכשה ע"י מיטב-דש בשנים 2015-6.

מבחינת הלווה התהליך הינו פשוט למידי: עליו להגיש בקשה להלוואה בצירוף מסמכים רלוונטיים. לטענת החברות רוב מבקשי ההלוואות אינם מאושרים, כך שזה יכול להצביע על בדיקות קפדניות במיוחד או, מה שסביר יותר להניח, מבקשי הלוואות בעייתיים יותר (כאילו שנדחו ע"י הבנקים והגופים המוסדיים).

העלויות של הלווה הינן תשלום חד פעמי בעת הקמת ההלוואה (שנגזר מסיכון הלווה, סכום ההלוואה ומשך ההלוואה) או עמלה שנתית, אשר בדרך כלל מנוכה מסכום ההלוואה הראשוני (למשל בהלוואה בסכום של 10,000 ₪ עם עמלת הקמה הינה של 1%, יקבל הלווה סכום של 9,900 ₪), וכמובן ריבית שמתווספת לכל תשלום. בד"כ אין עלות לפירעון מוקדם.

מבחינת המלווה, שהוא למעשה המשקיע, הנושא קצת יותר מורכב. ישנן נקודות רבות שעליו לבחון בעת הכניסה להשקעה מסוג זה:

מה התשואות?

התשואות הינן סביב 5-6% (לדברי החברות עצמן).

ההלוואות ניתנות למלווים בריביות שנעות סביב 4-8%. סכומי ההשקעה של כל מלווה מפוזרים על פני מספר רב של לווים (כחלק ממנגנון ההגנה), ובניכוי העמלות והביטחונות שמשלם המלווה, התשואה נטו למשקיע (ולפני מס) אמורה להיות כ- 5% עד 6%.

אין אפשרות אמיתית להשוות בכל רגע נתון את ההשקעה בהלוואות חברתיות מול השקעה אחרת, למשל מסלול מניות בקרן השתלמות, מכיוון שאם את התשואה של קרן ההשתלמות אפשר לבדוק בכל רגע נתון בגמל-נט, בהלוואות חברתיות כל משקיע הינו בודד, והתשואה שלו אינה בהכרח התשואה של משקיעה אחר. את התשואות ניתן לבחון רק לאורך זמן.

מה עלויות ההשקעה?

חלק מהחברות גובות עמלה שנתית ואילו אחרות גובות עמלה על כל תקבול שמשלם המלווה (משל בלנדר גובה 0.7% כפול מספר שנות ההלוואה מכל תקבול). וישנן חברות שגובות אחוז מסוים מהריבית בכל תקבול (למשל טריא גובה 10% מהריבית בכל תקבול).

בנוסף, ישנו תשלום עבור "קרן בטחון" או מנגנון הגנה אחר שאותו בחרה החברה ליישם.

בד"כ אין עלויות הקמה למשקיע.

האם הכסף שלי בטוח?

את הכספים אמור לנהל נאמן. הכספים מופקדים והתקבולים משולמים לחשבון נאמנות. למשל הנאמן של טריא הינו אלטשולר שחם ושל בלנדר בנק לאומי.

איך אני מקבל חזרה את הכספים שהשקעתי?

התקבולים החודשיים של החזרי ההלוואות נצברים לזכות המלווה. המלווה יכול למשוך אותם לפי צרכיו. אבל מה שיותר מקובל זה להשקיע את התקבולים חזרה בהלוואות נוספות, ובכך להגדיל את התשואה על ההשקעה. שימו לב שבכדי להשיג את התשואות של 5-6% שהחברות מציגות, יש להשקיע את התקבולים חזרה בהלוואות חדשות, אחרת התשואה תהיה נמוכה משמעותית.

מה הם מנגנוני ההגנה?

צורת ההגנה מקובלת הינה "קרן בטחון" (או פקדון לערבות הדדית). בקרן זו תשלם ללווה את ההחזרים במקרה שהמלווה לא מחזיר את ההלוואה. הקרן אינה מופעלת מיידית לאחר עיכוב של של תשלום אחד, אלא בד"כ לאחר 3 פעמים רצופות בהן המלווה לא שילם. ומה קורה אם נגמר הכסף בקרן הביטחון? הקרן אמורה להיות מבוטחת, כך שחברת הביטוח תשלם לאחר שהקרן התרוקנה.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם מאיפה יש בכלל כסף בקרן הבטחון. אז זהו – הלקוחות כמובן משלמים על זה. כמה משלמים? לא מעט. המלווים משלמים לקרן הביטחון 0.5-4% מסכום ההלוואה (תלוי בסיכון של המלווה). דרך אגב, שימו לב ששיטה זו מהווה יתרון למשקיעים לזמן ארוך, מכיוון שככל שטווח ההשקעה גדול יותר עמלת הביטחון מתחלקת על-פני יותר זמן כך שהתשואה הכוללת למשקיע עולה. ולכן עבור משקיעים עם אופק השקעה קצר כדאי לבדוק כמה זה נוגס לכם מהרווח.

ישנן חברות, כמו טריא, אשר פיתחו מנגנון הגנה אחר, אשר הינו מודל סטטיסטי אשר גובה עמלה רק על הלוואות שמוגדרות כמסוכנות. מנגנון זה יותר זול למשקיע, כך שהתשואה הסופית שמקבל המשקיע תהיה גבוהה יותר.

בטחונות פיזיים כמו נדל"ן זה גם דבר שקיים אך פחות נפוץ.

מה קורה אם החברה נסגרת?

שאלה מצוינת אשר אין עליה תשובה ברורה. בעקרון במצב זה לא אמורות יותר להינתן הלוואות, ואילו כל התקבולים שמשלמים המלווים נכנסים לחשבון הנאמנות. כך שבאופן תיאורטי הכל ורוד. האם כל המלווים יחזירו את הכסף? ואם לא – מי יפעיל מולם צעדים משפטיים לגביית החוב? תיאורטי כבר אמרנו.

בשביל להיות אופטימיים, חברת eLoan, שכאמור החליטה לסגור את הפעילות שלה, זה בדיוק מה שהיא עושה. אבל מה יקרה במקרה של קריסה או הונאה (כמו שקרה בארה"ב)…?

האם יש מיסוי על הרווחים?

כן. יש מס של 15% שמנוכה במקור ע"י החברה.

שימו לב שמבקרה של הפסדים בחלק מההלוואות לא בהכרח שיקזזו לכם אותם מהרווחים. זה משהו שאתם תצטרכו לטפל בעצמכם מול שלטונות המס.

האם ניתן לצאת לפני תום תקופת ההלוואה?

כן. ניתן למכור את תיק ההלוואות שלך למשקיע אחר תוך מספר ימים בודדים. זה תהליך מסודר שהחברות ערוכות לנהל באופן שוטף. בחלק מהחברות יש לו עלות והוא יכול לקחת כמה ימים. ככל שהסכום גדול יותר כך משך הזמן עשוי להתארך (יתכן אפילו עד שבוע-10 ימים).

איך אני יכול לדעת למי אני מלווה את הכסף שלי?

זהו שאי אפשר. בוודאי שלא ברמה השמית. חלק מהחברות מציגות את המאפיינים של המלווים וניתן לבחור מתוכם את הלווים. תהליך זה מייגע ונראה שגם פחות יעיל מבחינת פיזור ההשקעה. לכל חברה יש מנגנונים אשר מחלקים את ההשקעה לסכומים קטנים שניתנים ללוים רבים (וכמובן גם לתקופות שונות וריביות שונות), וכך מקטינים את החשיפה ללווה בודד. בד"כ המשקיע יכול לקבוע את רמת הסיכון של הלווים שהוא רוצה. לווים מסוכנים יותר משלמים ריבית גבוהה יותר על הלוואה שלהם, כך שהתשואה גדולה יותר. אבל כמובן שאין ארוחות חינם וככל שהתשואה גדולה יותר – הסיכון גדול יותר.

האם יש סכום מינימום להשקעה?

הסכום המינימאלי הינו בדרך כלל 5,000 ₪. סכום נמוך למדי, אשר מאפשר למשקיע הזהיר להיכנס לתחום לאט ובזהירות ולבחון אותו תוך כדי תנועה.

מה לגבי פיקוח?

ביולי 2017 נחקק בכנסת חוק המסדיר את פעילות החברות הללו כך שרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תפקח אליהן (תקנות הפיקוח אמורות לצאת בקרוב…).

החברות אינן כפופות לפיקוח על הבנקים ואין ערבות מלאה או בטחון מלא לכספי המשקיע. מצד שני, אני רוצה להזכיר שגם גוף מפוקח כמו בנק לא תמיד מצליח לגבות את ההלוואות שהוא נותן (ראו למשל דנקנר, פישמן ועוד) וגם חברה שלוקחת הלוואה מהציבור באמצעות הנפקת אג"ח, ומפוקחת ע"י הרשות לניירות ערך, לא תמיד עומדת בתשלומי ההחזרים לציבור (ראו איזה "תספורות" עברנו בשנים האחרונות).

לסיכום ובקצרה יתרונות וחסרונות ללווה ולמלווה:

יתרות ללווה

• מענה ללקוחות מסורבי הבנק
• ריבית נמוכה יחסית
• אנונימיות
• הלוואה מיידית – תוך מספר ימים בודדים
• פירעון מוקדם ללא עמלות

חסרונות ללווה

רוב בקשות ההלווה אינן מאושרות

יתרות למלווה

• סולידיות יחסית
• נזילות גבוהה (ימים בודדים)
• תנודתיות נמוכה
• פיזור סיכונים – תשואה שאינה תלויה בשוק ההון ובהשקעות אחרות
• תשואה סבירה
• קלות ונוחות ניהול ההשקעה
• בטחונות סבירים (קרן בטחון, חשבון נאמנות)
• אנונימיות

חסרונות למלווה

• שקיפות בינונית
• העדר פיקוח
• חוסר וודאות במקרה של קריסת החברה
• אין ערבות מלאה להשקעה

ולסיום, בנימה אישית, יש חשיבות רבה לפלטפורמות חברתיות, הן מבחינה אישית/אנושית והן מבחינה כספית. שיתוף משאבים ויצירת אלטרנטיבות למונופולים ולחברות ענק בעלות רווחיות עתק עד כדאי חזירית יביא למקום טוב יותר ויוזיל עלויות. השקעתי לאחרונה בטריא וב- BTB. אעדכן בהמשך על התפתחות ההשקעה.

.

.