שים לי את כל הכסף ב S&P 500

זו הכותרת בהתפרסמה בגלובס לפני כמה ימים: טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים: "יהיו לי מיליונים, אוכל לפרוש מוקדם".

ישראלים רבים, ללא כל הבנה או אבחנה, מעבירים את הכספים שלהם לקרנות מחקות S&P 500 – בין אם פנסיה או מוצרי השקעה אחרים.

אבל האם זה מתאים לכולם?

האם זה מתאים לך?

מדד S&P 500 (להלן בכינוי חיבה "סנופי") הינו מדד מניות בוול סטריט, שכולל את 500 החברות בעלות שווי שוק הגדול ביותר בבורסה האמריקאית.

שבע הן חברות טכנולוגיה גדולות ומוכרות – אפל, מיקרוסופט, אלפאבית (גוגל), אמזון, אנבידיה, טסלה ומטא (פייסבוק).

ופה בדיוק הבעיה – כמעט שליש (29%) מהמדד הוא מניות חברות טכנולוגיה.

יותר משליש (34%) הינו רק 10 חברות.

יותר ממחצית המדד (56%) הינו רק 10% מהחברות. כלומר, רוב הכסף שתשקיעו בסנופי יושקע רק ב- 50 חברות והיתרה תפוזר על פני 90% מהחברות האחרות (450 חברות).

למה צריך פיזור?

פיזור כאסטרטגיה נועד להקטין את הסיכון הכולל בתיק ההשקעות ולהבטיח שנפילה של רכיב אחד לא תמוטט את התיק כולו.

ולא רק שרוב ההשקעה בסנופי נמצא במספר קטן של חברות, אלא שגם כולן אמריקאיות. השוק האמריקאי מהווה בערך 60% מהשוק העולמי (והסנופי הוא אפילו לא כל השוק האמריקאי).

הבסיס של השקעה פסיבית נבונה הוא פיזור רחב, גם גיאוגרפי וגם סקטוריאלי, מטבעי וכו'.

ובכל זאת, למה כולם נוהרים לסנופי?

אולי בגלל הרפורמה המשפטית, ובהמשך המלחמה, רבים חיפשו אלטרנטיבות השקעה מעבר לים.

ואכן בשנת 2023 הוא עלה ב- 24%.

נשמע נפלא.

אבל בשנת 2022 התשואה הייתה כמעט מינוס 20% !!

ולמי שנכנס ב־2007, לפני הסאב־פריים, לקח חמש וחצי שנים להתאושש.

האם זה סיכון שאתם מוכנים לקחת?

האם רכבת ההרים הזו מתאימה לכם?

נניח שאתה צריך את הכסף עוד שנה-שנתיים לקראת יציאה לפנסיה או לקראת הוצאה אחרת (קנית רכב, חתונה לילד וכו'), וסכום ההשקעה שלך נחתך בחצי או אפילו "רק" ב- 30% או 20% מה תעשה?

בהשקעות צריך לחשוב על מצבי קיצון ולא רק לבחון מתי ש"הכל בסדר".

אז האם כדאי להשקיע בסנופי?

קצת נתונים: ב־200 השנים האחרונות הניב המדד תשואה שנתית ממוצעת של כ־6.8% ריאלית וכ־9% נומינלית.

מאז 1926 הוא הניב תשואה חיובית ב-56% מימי המסחר, ב-63% מחודשי, ב-75% משנות המסחר, ב-88% מהתקופות בנות 5 שנים, ב-95% מהתקופות בנות 10 השנים, וב-100% מהתקופות בנות 20 השנים.

המשמעות היא שהשקעה בו מתאימה לתקופות ארוכות. אפילו ארוכות מאוד.

זו ריצה למרחקים ארוכים!

מבחינת ניהול סיכונים זה מתאים לצעירים שיש להם עוד שנים רבות לחיסכון לפנסיה או כרכיב אחד מתוך אחרים בתיק ההשקעות שלך.

מילה על השקעות פסיביות

השקעות פסיביות במדדים הן הרבה יותר זולות מבחינת עמלות. משלמים אליהם דמי הניהול זניחים לעומת אפיקים אחרים.

למשל בקרן הסל של iShares של בלאקרוק דמי הניהול הם 0.03%.

כמה דמי ניהול אתם משלמים בקרן ההשתלמות שלכם או בקופת גמל להשקעה?

לכן השקעה בקופת גמל במסלול סנופי אינה הגיונית כלכלית. משלמים דמי ניהול גבוהים בשביל לקנות מדד שאפשר לקנות בפחות מעשירית דמי ניהול ועוד מקבלים ניהול לא מיטבי של הכסף (למשל אחזקת מזומן בקופת הגמל).

האם יש סיכונים נוספים?

ישנם סיכוני מט"ח באמצעות חשיפה לשינויים בשער החליפין שקל-דולר.

ושימו לב שכיום עלות המדד גבוהה. האם הזמן הנכון להיכנס בשיא?

ויש גם לא מעט פסיכולוגיה: רבים מהמשקיעים הלא מנוסים נבהלים מיד כאשר קורה המשבר הראשון ובורחים להשקעות סולידיות יותר. אם אתה לא מסוגל לעמוד ריגשית ברכבת הרים של עליות וירידות ההשקעה שלך, אז היא לא מתאימה לך. אתה צריך לבחור השקעה אחרת.

האם יש אלטרנטיבות?

הטרנד הבא עשוי להיות מדד הנאסד"ק שעלה ביותר מ- 40% בשנה שעברה.

ישנם מדדי השקעות אחרים רחבים יותר, שעשויים לתת מענה למשקיע הפסיבי. למשל:

MSCI World – מדד עולמי הכולל כ-1,650 חברות גדולות-בינוניות מכל העולם המפותח

FTSE All World – מדד הכולל כ-4,000 מניות גדולות-בינוניות מכל העולם

MSCI Europe – כ-400 חברות גדולות-בינוניות מהמדינות המפותחות באירופה

ויש גם המדד הישראלי תל אביב 125.

לסיכום

אל תלכו לפי טרנדים.

כל אחד צריך לבחור את ההשקעה המתאימה לו.

וידע הוא כח.

לימדו איך לנהל את הכסף שלכם. אל תתנו לו לנהל אותם.

צריכים עזרה? יש לכם התלבטות?

דברו איתי

חוק העמלות ומה טוב בו

קיבלתם מסרון מהבנק, שמפרט כמה עמלות נגבו ממכם בחודש האחרון?

זה לא נעשה מתוך רצון טוב. מדובר בחוק חדש.

החל מ- 1/1/2024 הבנקים מחויבים להודיע לכם על היקף העמלות שהם גבו ממכם במסרון כל חודש.

בהמשך הבנקים גם יחויבו לדווח על הריבית שנגבתה מהלקוח.

מידע זה חשוב מאוד בכדי להבין כמה עולה לכם האוברדרפט וכמה ריבית אתם משלמים כל המשכנתה שלכם.

בינתיים הדיווח לא בוצע ע"י כל הבנקים, וגם חלק מאילו שדיווחו מסרו מידע חלקי (למשל בבנק הבינלאומי הסכום אינו כולל עמלות כרטיסי אשראי, בנק דיסקונט ביקש מלקוחותיו להיכנס לאתר וכו').

מטרת החוק היא הגברת השקיפות ויצירת מודעות צרכנית.

אומנם המידע מופיע כבר כמה שנים ב"תעודת זהות בנקאית" וגם ניתן לראות אותו בפירוט התנועות בחשבון.

אבל הניסיון מלמד שהלקוחות לא פותחים את הדוחות שהם מקבלים מהבנק.

שליחת מסרון עושה את המידע יותר נגיש.

האם הנגשת המידע אכן תגרום ללקוחות להתמקח עם הבנק על גובה העמלות?

האם הידיעה שגבו ממך למשל 10 ₪ בחודש תגרום לך להתקשר או לשלוח הודעה לפקיד?

ימים יגידו, אבל אין ספק שזה מהלך מבורך ללקוח.

נצלו אותו כדי לשפר את התנאים שלכם.

שימו לב כי ניתן להשיג חשבון עו"ש לגמרי בחינם, ללא תשלום על עמלות עו"ש בכלל!

על כך לחצו כאן.

מה אפשר לעשות עד סוף שנת 2023

חישבתי כמה כסף שוות פעולות שתעשו עוד השנה.

הפקדה לפנסיה

אתם שכירים ולא בוצעו לכם הפרשות פנסיוניות על כל השכר?
אתם עצמאיים?
יתכן ואתם יכולים להפקיד עוד לפנסיה ולקבל הטבת מס של כ- 35%.
 
רוצים לדעת כמה שוות לכם ההפקדות לפנסיה? בבקשה:
לדוגמא, הפקדה של 10,000 ₪ בגיל 35, תניב כ- 330 ₪ כל חודש (!) לכל החיים (!) מגיל פרישה. וגם תהנו ממס מופחת כאשר תקבלו את הכסף. ובנוסף תקבלו גם הטבת מס על ההפקדות (בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 6%).
 
עוד על פנסיה תוכלו למצוא בקורס דיגיטלי על המוצרים הפנסיוניים – כאן

הפקדה לקרן השתלמות

אתם שכירים?

תקבלו פטור ממס ריווחי הון על ההפקדות (עד לתקרה).

אתם עצמאיים?

אתם תקבלו גם פטור ממס ריווחי הון וגם תוכלו לקזז את ההפקדות מהרווח ולשלם פחות מס ההכנסה.

אתם גם שכירים וגם עצמאיים?

תוכלו להרוויח פעמיים – גם כשכירים וגם כעצמאיים!

רוצים לדעת כמה שווה לכם פטור ממס ריווחי הון? בבקשה:

תרוויחו 10,000 ₪ עוד 18 שנים אם תפקידו 10,000 ₪. כלומר, "תקבלו" את הסכום שתפקידו "במתנה" עוד 18 שנים (בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 10%. לעומת כל אפיק השקעה אחר עם מס ריווחי הון של 25%). עוד על קרן השתלמות תוכלו למצוא בקורס דיגיטלי על המוצרים הפנסיוניים – כאן

בקשת החזר ממס הכנסה וביטוח לאומי על שנת 2017

יש לכם משכנתה? תוכלו לבקש החזר מס על ביטוח החיים שאתם משלמים כל חודש.

החלפתם עבודה או לא עבדתם רצוף משנת 2017?

ילדתן? הייתם בחל"ת? השתנה מצבכם המשפחתי?

יש סיכוי שמגיעים לכם החזר מס.

הפקדה לקופת גמל להשקעה

תוכלו להפקיד כ- 76,000 ₪ לכל תעודת זהות במשק הבית שלכם.

זהו כסף נזיל, כך שתוכלו למשוך אותו מתי שרק תרצו.

ואתם גם עשויים לקבל הטבות במס אם תשאירו את הכסף לגיל 60.

איך תדעו אם מכשיר השקעה זה מתאים לכם? תבנו אסטרטגיה כלכלית. עוד על קופת גמל להשקעה תוכלו למצוא בקורס דיגיטלי על השקעות לטווח ארוך – כאן

הגדרת יעדים לשנה הבאה

זה הדבר היחיד שאתם לא צריכים לעשות עד סוף השנה!

תוכלו לעשות את זה גם בתחילת השנה הבאה.

מוזמנים לראות אותי בסרטון שמסביר איך לעשות את זה נכון:

הנדל"ן לאן?

אין ספק שהאווירה מאוד קשה. אין לאנשים בכלל חשק לדבר על ההשקעות ובטח לא על נדל"ן.

זה אומר שבפועל אין כעת כמעט בכלל עסקאות.

וכל זאת, ננתח את הנתונים:

מצד ההיצע יש עצירה ברוב אתרי הבניה.

יש מחסור בפועלים. בוודאי שמעזה, אבל גם משטחי יהודה ושומרון. וגם חלק מהפועלים הזרים עזבו.

נכון שמדברים על הבאת עובדים זרים לארץ. אילו תהלכים שעשויים לקחת חודשים של בירוקרטיה, אישורים, הכשרות וכדומה.

זה אומר דחיה של כמה חודשים בסיום פרויקטים מתוכננים. כלומר הקטנת ההיצע.

חלק מחברות הבניה כבר עכשיו בקשיים. הדבר נובע מעלית הריבית עוד מלפני המלחמה.

כעת מצבן יחמיר.

ראו למשל את חברת חנן מור. אז נכון שמצבה היה לא טוב כבר כמה חודשים, אבל המלחמה העצימה את הבעיות.

סביר שקבלנים נוספים יגיעו למצבים בעייתיים ועשויים להגיע לסף קריסה או אף מעבר לכך.

בגדול ניתן להגיד שיש ירידה בהתחלות בניה, מהסיבות לעיל ואחרות.

מצד הביקוש ל(חלק מ)אנשים יהיה פחות כסף. אבל יש אנשים שלא נפגעו כלכלית מהמלחמה.

המשק, ככל הנראה, בדרך למיתון.

עקב כך, יתכן שבנק ישראל לא ימשיך בהעלאות הריבית. אולי אפילו יתחיל להוריד אותן. אם וכאשר זה יקרה, הכסף יהיה זול יותר ועשויים להיכנס יותר קונים לשוק הנדל"ן.

פרמטר נוסף שמשפיע על צד הביקושים הוא כניסת קונים חדשים.

באופן כללי שיעור הילודה בארץ גבוה יחסית.

אולי יהיה גל הגירה של יהודים ותושבים חוזרים לארץ בגלל האנטישמיות הגוברת.

כלומר הביקושים עשויים לגדול.

ממה שאני קורא בעיתונות הכלכלית, מי שחייב למכור דירה (יד שניה) מתחיל להוריד מחירים. בייחוד דירות בלי ממ"ד.

גם מצד הדירות החדשות אנחנו רואים מבצעים, שהתחילו עוד לפני המלחמה, ועשויים אף להשתפר. יש קבלנים שמציעים תשלומים של 20/80 (20% בחתימת חוזה ו- 80% במסירה). יש אפילו קבלנים שמוותרים על הצמדה למדד תשומות הבניה.

קבלנים שלחוצים תזרימית עשויים לשפר את התנאים.

חשוב לזכור שבקנית דירה "על הנייר" יש סיכונים (ראו לעיל את מצבם הפיננסי של הקבלנים).

האם זה הזמן לקנות?

אי אפשר לתזמן את השוק. לא בשוק ההון וגם לא בשוק הנדלן.

לא יודעים כמה זמן תמשך המלחמה ואיך היא תגמר.

לא יודעים עד כמה עמוק יהיה המיתון ומתי ריבית בנק ישראל תרד.

השאלה החשובה ביותר שאתם צריכים לשאול את עצמכם לפני הקניה היא מה טווח ההשקעה שלכם. אם עשיתם תוכנית כלכלית, אתם יודעים את התשובה. אם עדין לא – זה הזמן לעשות תוכנית כלכלית בה תגדירו את היעדים שלכם ומכך תגזרו את תוכנית העבודה (תוכלו לעשות את זה לבד או איתי). כל הפרטים כאן.

אם אתם מתכננים אקזיט או פליפ של 1-1.5 שנים, חוסר הוודאות פה הוא גדול מאוד.

אם אתם מדברים על אחזקה של הנכס לכמה שנים טובות, אז יותר סביר להניח שהשקעת נדל"ן מתאימה לכם.

הדולר לאן?

האם שער הדולר גבוה?

בעקבות המלחמה שער הדולר (ומטבעות נוספים) עלה.

בשפה מקצועית אומרים שהדולר התחזק והשקל נחלש.

לפני המלחמה היינו סביב שער של 3.8 שקל לדולר.

כיום אנחנו קצת מעל 4 שקל לדולר.

אבל עוד הרבה לפני המלחמה הדולר היה במגמת עליה.

בתחילת 2022 הדולר היה בסביבות 3.1.

לפעמים יש לאנשים זיכרון קצר (או שאולי זה זיכרון סלקטיבי).

נסתכל על הגרף של שער הדולר במשך 30 שנה האחרונות (נכון ל- 25/10/2023).

בשנת 1995 השער היה פחות מ- 3.

בשנת 2002 הוא הגיע קרוב -5.

לאורך הדרך הינו בשער של סביבות 4 (כמו היום) גם בשנים 1998, 2007, 2009, 2012, 2015, 2016.

האם הדולר ימשיך לעלות?

נניח שהמלחמה נמשכת והמשק נכנס למיתון.

בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית בכדי לעזור למשק להתאושש.

יתכן שהאינפלציה תרד, כי לאנשים יהיה פחות כסף לצריכה, מה שיחזק את הצורך בהורדת הריבית.

מיתון וירידת ריבית יוציאו משקיעים זרים מהשקעות בארץ, מה שעשוי לגרום לעלית הדולר.

אם התרחיש הזה נשמע לכם הגיוני, זה הזמן לקנות דולרים או להשקיע במדדים בחו"ל.

האם הדולר ירד?

המלחמה מסתיימת. אנחנו מנצחים ויוצאים ממנה חזקים. האיום הביטחוני יורד. המערכת הפוליטית נכנסת ליציבות (זוכרים שפעם היינו בדרך לשינויי משטרי?). המשקיעים חוזרים. הדולר יורד? מתי? עוד שנה? שנתיים?

אתם חושבים שהתרחיש הזה יתממש?

ומה בינתיים? אתם בעמדת המתנה?

אתם אולי עשויים להפסיד תשואות של התאוששות אחרי משבר (זוכרים את העליות אחרי משבר הקורונה)?

האם להמר על הדולר?

שערי המט"ח הם תנודתיים וההשקעה בהם היא ספקולטיבית.

שוק ההון, בראיה היסטורית, לאורך זמן, נמצא במגמת עליה. יש תנודתיות. אבל יש מגמה.

אנחנו רואים שבכל תרחיש ההמתנה לא משתלמת.

לא הייתי נכנס עכשיו "בכל הכח" לשוק המניות. אולי כדאי לבחון כניסה במנות קטנות לאורך זמן, כמו שבכל מקרה אני אומר (מפנה אותכם לפרק הראשון בקורס שלי על השקעות לטווח ארוך, שמסביר למה כניסה במנות לאורך זמן מקטינה את הסיכון).

מצד שני לא הייתי משנה את אסטרטגית ההשקעה לטווח הארוך (בהנחה שיש לכם תוכנית כלכלית).

זכרו שכאשר אתם קונים מדדי חו"ל, גם אם זה בשקלים, אתם קונים פחות יחידות מהמדד. כלומר, מכיוון ששערי המטח עלו, אתם קונים בשקלים פחות יחידות של אותו מדד בסיס על מניות זרות. בפועל אתם חשופים לתנודתיות של המטח, גם אם אתם משקיעים בו בשקלים.

זהירות! הבנקים נותנים הטבות

למרות הכותרת הצינית, נתחיל בלי ציניות.

בנק מזרחי החליט לוותר על התשלום המשכנתה של חודש אחד מתושבי העוטף.

הטבה יפה מאוד.

תוך כמה שעות בנק הפועלים הודיע שהוא מוותר על 3 חודשים.

הטבה ענקית!

ויופי של תחרות.

לפי המתווה שפרסם בנק ישראל, הבנקים האחרים מאפשרים דחיה של תשלומי המשכנתה וההלוואות למשך 3 חודשים ללא ריבית וללא עמלות.

נעבור לחלק הציני

הבנקים מציעים למי שלא נמצא במעגל הראשון (תושבי העוטף, מפונים, בני משפחה של נרצחים חטופים ונעדרים, משרתי מילואים) על דחית המשכנתה למשך 3 חודשים.

מחיאות כפיים.

קודם כל חשוב להגיד שרוב הבנקים המציעים את ההטבה הזו גם בלי קשר לאירועים העדכניים.

ודבר שני, הדחיה הזו מאוד ריווחית לבנקים.

יש שתי אופציות לדחייה:

• דחיית לסוף התקופה
• פריסה מחדש של ההלוואה

באפשרות השנייה, סכום הדחיה יחולק על פני יתרת תקופת המשכנתה. כלומר ההחזרים יגדלו מעט ויישאו ריבית והצמדה.

זה שקול ללקיחת הלוואה חדשה בגובה הדחיה לכל תקופה ההלוואה.

כמה תעלה לכם ההטבה הזו?

כ- 60% מסכום הדחיה.

כן. ממש כך.

מוזמנים לצפות בהסבר בסרטון.

לגבי האפשרות הראשונה של דחייה לסוף התקופה. פה מדובר כבר על עלויות גבוהות יותר.

למעשה מדובר על הלוואות גרייס מלא, בה סכום הקרן וגם הריבית וההצמדה משולמות בסוף התקופה.

כמה תעלה לכם ההטבה הזו?

כ- 160% מסכום הדחיה.

כלומר תשלמו יותר מפי 1.5 מסכום הדחייה.

כל החישוב מופיע בסרטון.

מתי בכל זאת כדאי לקחת את ההטבה הזו?

אם נקלעתם למצוקה תזרימית, ולא תוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה, יש לשקול הצעה זו בחיוב.

שימו לב שהריבית על תשלומי משכנתה בפיגור הרבה יותר יקרה.

כמו כן דירוג האשראי שלכם ירד.

כמו תמיד, יש לבחון חלופות.

יתכן ותוכלו להשיג אשראי זול יותר, למשל מהמוצרים הפנסיוניים שלכם.

איזה עוד הקלות נותנים לכם הבנקים:

הגדלה של המסגרת

אבל גם לזה יש עלות גבוהה עבורכם.

שימו לב שהריבית על המינוס היא בד"כ יקרה מאוד.

מצד שני, היתרון שלה, שהיא לא דורשת החזרים חודשיים.

אם לקחתם הלוואה לכיסוי הוצאות או קושי תזרימי, אתם נדרשים לבצע החזר חודשי. מה שאומר שזה עוד יותר מכביד על התזרים שלכם.

גם פה אתם צריכים לבחון חלופות.

ניתן לבחון למשל לקיחת הלוואת בלון או גרייס, כלומר ללא החזרים חודשיים או החזרים של ריבית בלבד. חשוב לדעת שהלוואה זו תעלה לכם יותר מאשר הלוואה עם החזרים חודשיים.

התנהלות כלכלית במצב חירום – אוקטובר 2023

ריכזתי כמה דברים חשובים שכדאי שתשימו אליהם לב בתקופה זו, אבל גם בתקופות רגיעה ושיגרה.

המנעו עד כמה שאפשר מדחיית תשלומי המשכנתה.

חלק מהבנקים נותנים "הקלות" ומציעים הקפאה של המשכנתה למספר חודשים.

גם אם הבנק מעודד אותם לעשות זאת, יש לכך מחיר גדול.

זה אומר שבפועל התשלום ירד בסוף תקופת המשכנתה, ועד אז הוא יצבור עלויות רבות של ריבית והצמדה.

חשוב לזכור שהבנק הוא גוף עסקי ומטרתו להניב רווחים לבעלי המניות שלו. הוא לא עמותה ולא חברה לתועלת הציבור.

יש לבחון בחשדות כל הצעה ו"הטבה" שהבנק מציע לכם.

הימנעו מלפרוס את התשלומים באמצעות חברות כרטיסי האשראי.

הריביות שהם לוקחים יקרות בעשרות מונים מאשר ניתן לקבל אצל נותני אשראי אחרים.

צריכים אשראי?

העדיפו אשראי זול מקרן הפנסיה או מקרן ההשתלמות שלכם.

נכון שתהליך קבלת המימון עשוי להיות ארוך יותר, אבל הוא יהיה לכם הרבה יותר זול, ללא עלות הקמה וללא קנס על פירעון מוקדם.

אשראי מהיר בגופים חוץ בנקאיים, כמו חברות כרטיסי אשראי, יהיה בדרך כלל היקר ביותר.

שינויי מסלול השקעה ושינויים בתיק ההשקעות שלכם

יש ירידות ויהיו עוד ירידות בשווקים.

קרן הפנסיה שלכם תפגע. קרנות ההשתלמות וקופות הגמל. פוליסות החסכון וקופת גמל להשקעה.

אני מסביר אין סוף פעמים, מעל כל במה אפשרית ובכל הזדמנות שניקרת בדרכי, על חשיבות בניית תיק השקעות בהתאם ליעדים שלכם.

לפני שבאים לשקול השקעה בודדת, יש להסתכל תחילה על התאמת לשאר ההשקעות שלכם ולצרכים שלכם.

אותו הדבר נכון גם ליציאה מהשקעה, שינוי מסלול השקעה, מימוש השקעה והנזלת כספים.

הימנעו משינויים מהותיים בתיק ההשקעות שלכם בחיפזון.

חישבו: האם היעדים שלכם הישתנו? האם יש שינוי בצרכים שלכם?

אתם סבורים שעשוי להיות לכם קושי תזרימי?

דברו עם הבנק מבעוד מועד. הכינו אותו.

אל תפתיעו את הבנק בחריגה מהמסגרת או שיק ללא כיסוי.

הבנקים קשובים לנושאים אילו כעת הרבה יותר מאשר בתקופות שגרה.

עדיף להיות זהירים ולהתריע, מאשר להפתיע!

הקפידו שיתרת העו"ש שלכם תהיה ערוכה לחיובים הצפויים.

קחו בחשבון תשלומים והתחייבויות שאמורות לרדת לכם מחשבון העו"ש.

למשל: חיובי כרטיסי אשראי, שיק שנתתם, תשלום משכנתה, החזרי הלוואות וכדומה.

שימו לב ששיק שחוזר או בעיה בתשלום החודשים של הלוואה או משכנתה עשוי להוריד לכם את דירוג האשראי ובמקרים חריגים אף ליותר מכך.

פגיעה בדירוג האשראי עשויה לייקר לכם הלוואות בעתיד, או אף להקשות על קבלתן.

נפגעו ההכנסות שלכם?

בדקו איפה אפשר לצמצם בתזרים ההוצאות וגם להקטין הוצאות עתידיות (אולי זה הזמן לדחות חופשות שתכננתם, החלפת רכב וכדומה).

יתכן וזה הזמן להפסיק הפקדות והוראות קבע לחסכון כמו קופת גמל להשקעה או מוצרים פיננסיים אחרים שברשותכם.

אל תמשכו כספים מהשקעות שיש בהן הטבות מס.

אני יודע שלפעמים זה מפתה. זה נח. זה נגיש.

אבל משיכת כספים עם הטבות מס היא הדבר האחרון שאתם צריכים לעשות.

הטבות מס יש בקרן השתלמות. גם אם היא נזילה!

פיצויי פיטורין פטורים – אומנם אין אליהם מס כעת, אבל מס הכנסה לא שוכח שמשכתם אותם. הוא יבוא איתכם בחשבון כאשר תצאו לפנסיה. זה אומר שאתם תשלמו יותר מס בגיל פרישה!

בנק ישראל הוציא הנחיות לבנקים לנהוג "ברגישות" (ציטוט מהמקור).

בנק ישראל מבקש מהבנקים "גישה פרואקטיבית", "הקלה בנטל" וכו'.

מילים שאינן ממש הנחיות מפורשות ויכולות להתפרש בצורות שונות אצל גורמים שונים.

לכן חשוב כעת, כמו גם בתקופת שגרה, לעשות סקר שוק בין הבנקים לבדוק מי נותן לכם את התנאים הטובים ביותר לצרכים שלכם.

קרן חירום

הקפידו על קרן חירום נזילה.

זה נכון תמיד, אבל עכשיו יותר מתמיד.

כתבתי על כך מאמר מיוחד בבלוג שלי.

מה הבנקים מציעים?

ריכזתי לינקים לאתרי הבנקים עם ההקלות העדכניות.

זכרו שחלק מההקלות הללו עשויות לעלות לכם כסף רב בעתיד.

בנק הפועלים

בנק מזרחי טפחות

בנק לאומי

בנק דיסקונט

בינלאומי

1,979,000,000,000 ₪ במזומן ופקדונות

כמעט 2 טריליון ₪.

זו יתרת המזומן והפיקדונות.

כל הסיבות למה זו טעות להחזיק כסף במזומן ובפיקדון – בהמשך.

יש כמה סיבות להחזיק כסף במזומן:

ויש גם כמה סיבות להחזיק כסף בפיקדון:

• לצורך קרן חירום (אם זה לא פקדון סגור)

• הפקיד בבנק ממש נחמד אליכם.

• אתם מעדיפים לשלם יותר מס למדינה.

אבל יש פתרונות יותר טובים לכסף שלכם.

למה?

• כי תשלמו הרבה פחות מס.

• כי תקבלו ריבית גבוהה יותר.

• כי אתם מקבלים הגנה מהאינלפציה.

• כי הוא נזיל ברמה יומית, ולא סגור לתקופה.

• כי הכסף בטוח.

• כי זה קל ופשוט לביצוע.

• כי הוא יכול לשמש קרן חירום.

• כי אתם מתלבטים מה לעשות איתו, אבל בינתיים רוצים להרוויח עליו.

• כי אתם צריכים אותו לצורך תשלום עוד כמה שבועות או חודשים, ובינתיים עושים עליו תשואה וגם נהנים מהטבת מס.

רוצים לשמוע עוד פרטים?

לחצו כאן

שלכם.

איל

התחלות בניה וכמות משקי הבית

מקור: גלובס 04/09/2023

כל הזמן שואלים האם מחירי הנדל"ן ירדו.

ואם ירדו, עד מתי.

אני לא חוזה עתידות, אבל אני יודע לנתח נתונים.

ובייחוד אם הם בגרף.

אני מת על גרפים.

הם מסבירים במבט אחד את התמונה.

ולא צריך הרבה מילים ופרשנויות.

יש פחות התחלות בניה מכמות הגידול בכמות משקי הבית.

בעברית קלה: יש יותר ביקוש מהיצע.

ואם יש יותר קונים ממוכרים, אז המחירים עולים.

והנתונים לגבי 2023 עוד פחות טובים ממה שמוצג בגרף. יש פחות התחלות בניה ויותר גידול בכמות משקי הבית.

האם כרגע יש ירידה במחירי הנדל"ן?

אז נכון שכרגע יש עצירה בכמות עסקאות הנדל"ן. ואולי גם ירידת מחירים.

חשבו להגיד:  אם יש מעט עסקאות אז מאוד קשה למדוד שינויים).

מתי מחירי הנדל"ן יעלו?

אם המגמה המוצגת כאן תימשך, ולא יהיה שינוי משמעותי ו/או פעילות ממשלתית מהותית, אז סביר להניח שתהיה עלית מחירים מתי שהוא. ולא בעתיד המאוד רחוק.

ולא.

אני לא נביא.

אני רק מסתכל על נתונים.

ועדיף להסתכל על גרפים.

עם מי כדאי להתייעץ בנושאים כלכליים?

יש לכם דילמה כספית,

למשל איך מקדמים את גיל הפרישה?

כי את/ה כבר בן/ת 50+ ולא היית רוצה לעבוד עד גיל 67 באותה אינטנסיביות.

או נניח צברת סכום כסף (ירושה, בונוס, חיסכון וכדומה) ואתם מתלבט מה לעשות איתו.

האם כדאי לשאול את ההורים, אחים ובני משפחה?

אין ספק שבני המשפחה שלך רוצים את טובתכם.

אבל אם נחשוב על זה רגע, זה אומר שאולי הם לא ירצו שתיקחו סיכונים. כי הרי הם רוצים שתצליחו. ואם לוקחים סיכון זה אומר שיש סיכוי שלא תצליחו. וגם זה אומר שאם ההשקעה לא תצליח אולי הם ירגישו לא נעים. אולי ייווצר מתח בניכם.

כמה אתם פתוחים איתם בשביל לספר להם את כל הנתונים הכלכליים שלכם? כמה אתם מרוויחים? כמה אתם מוציאים כל חודש? איזה עוד חסכונות והשקעות יש לכם? איזה הלוואות יש לכם?

מה הסיכוי שהם ישאלו יבקשו לראות את התוכנית שלכם להחזר המשכנתה לשנים הבאות במקרה שהריבית תעלה? מה הסיכוי שהם יחשבו בכלל על השאלה הזו? מה הסיכוי שאתם תדעו לענות אליה?

האם כדאי לשאול חברים?

אז יש לכם חברים עם ניסיון בהשקעות. לא כמקצוע. אלא השקעות שהם עשו לעצמם במו ידיהם. נניח קנו דירה להשקעה. אפילו שתיים. וזה הצליח להם (בנינו, כל מי שהשקיע בנדל"ן בארץ ב- 20 שנה האחרונות הרוויח ויפה). אז זה הופך אותם למומחי השקעות נדל"ן?

האם הם מכירים אפשרויות השקעה אחרות (שהם לא התנסו בהם)?

האם להם תיתנו את כל הנתונים הכלכליים שלך?

ועד נקודה למחשבה: החברים שלכם במקרים רבים דומים לכם. אתם באותו מצב סוציואקונומי, אותה רמת חיים, אולי אותו אזור מגורים, אותה השכלה. אז מה הבעיה? יש סיכוי שהם דומים לכם וחושבים כמוכם, אז אולי גם העצות שלהם דומות למה שאתם חושבים. אתם תוכלו לקבל חיזוק למה שאתם חושבים ופחות להיות חשופים לתפיסות אחרות.

האם לשאול בפייסבוק?

חכמת ההמונים זה דבר חשוב.

אבל האם אתם זה "ההמונים"? האם אתם בדיוק כמו כולם? מי זה בעצם כולם?

הרי אין דבר אחד שמתאים לכולם. כי אם היה דבר כזה, לא היה צריך להתייעץ. כולם היו עושים אותו דבר.

שימו לב מי עונה לכם, מה הידע שלו, מה המומחיות שלו, איזה ניסיון יש לו.

ולא פחות חשוב מה האינטרס שלו. דרך אגב, זה נכון גם לכתבות בעיתונים. שימו לב מי הכותב ומי המרואיין. לפעמים יש לו אינטרס או שהוא בא ממקום וידע מאוד מסוימים.

שלא תבינו אותי לא נכון. כדאי להתייעץ עם בני משפחה. כדאי לשאול חברים ולפתוח את הראש לנושאים שלא חשבת אליהם. מומלץ לקבל מהפייסבוק רעיונות.

אז איך תבחרו את היועץ שלכם?

תקראו מאמרים שהוא כתב

תתרשמו מהידע המקצועי שלו

תראו סרטונים שלו

שהוא מדבר בגובה העיניים

תשמעו עליו המלצות

תבדקו שאין לו ניגוד ענייניים עם גופים אחרים

תדברו איתו בטלפון

.

יועץ שזו העבודה שלו

שהוא מקצועי

יש לו ידע

יש לו ניסיון

הוא ראה הרבה מקרים שונים ומגוונים

הוא רואה תמונה כוללת